הבא: סימן כ"ה בענין פאות נכריות מהודו <<
יו"ד סימן כ"ד
הוראות בענייני כשרות לרב אחד שליט"א בארה"ב
מפני שהזמן עושק מה שהלב חושק לא הי' סיפק בידי להשיבו עד עתה אודות מנין חסר אחת של שאלותיו בעניני כשרות, בהם ביקש לדעת מרן רבינו שליט"א, ואבוא בקצירת האומר.
א. מאכל שנתערב בו איסור ויש בו שישים נגד האיסור אולם האיסור לא עבידא לטעמא אלא לחזותא ובכה"ג הביא בדרכ"ת (יו"ד סי' קב סק"ל) בשם כמה אחרונים להחמיר בזה שאינו בטל, וכת"ר שאל לגבי הכשרת כלים אחרי השימוש בהם לצורך מאכל זה. השיב מרן שליט"א, דאפילו אם מחמירים שלא להשתמש במאכל אין צורך להכשיר הכלים אחרי בישול מאכל זה.
ב. שאל כת"ר אודות כלים שהשתמשו בהם בצונן בתמצית העשויה מחלב עכו"ם ולאחר מכן הכינו הגויים מוצרי פרווה בתוך הכלים האם מותר להשתמש בכלים, או שיש בזה משום אין מבטלים איסור לכתחילה. הנה אם ברור הדבר שאין הגויים מקפידים כלל ועיקר לנקות את הכלים היה מקום לדון בדבר, אולם ודאי הוא שבבתי החרושת כשמחליפים מתמצית לתמצית מנקים את הכלים, ונהי דאאיסורא לא קפדי אנקיותא קפדי, ולכן בכה"ג שברור שהשימוש הי' בצונן אפשר להסתמך על נקיון שעשה המפעל בכלים. וראה בזה בתשובת נוב"י (מהדו"ק או"ח סי' כ"ג) וז"ל, ונכרים אנקיותא קפדי ואף אם היו לוקחים חבית כזה בודאי מתחילה היו מנקים מן הקמח ואם נשאר דבר מועט אפילו אם נימא דלא מקרי לח בלח מ"מ בשעת מלאכת הצוקר כאן בודאי בשעת הבישול מתבטל, ואין כאן מבטל איסור לכתחילה מכמה טעמים, חדא שאין כוונתו לבטלו וכו'. ועוד שהרי אין כאן איסור ברור ויותר קרוב שלא נתערב בו כלל עכ"ל הנוב"י. והרי הן הן הדברים, ובכה"ג אין צריך להחמיר בזה.
ג. בדבר מפעל למליחת דגים שחוששים שמא בעבר מלחו דגים טמאים עם טהורים ע"ג שולחנות המפעל אם צריך להכשיר אותן השולחנות. הנה לדעת המחבר (סי' פג סעי' ה) מותר לקנות מהגוי דגים מלוחים טהורים המונחים בכלי אחד עם טמאים דהוה ספק שמא לא נמלחו יחד (ועיין בזה בשו"ת הרמ"א סי' כח ואכמ"ל) ומשום דהלכה פסוקה דציר דגים דרבנן. ובשאלתכם הרי אין מדובר להתיר דגים בספק שמא נמלחו עם טמאים אלא המדובר הוא אודות השולחנות שבעבר מלחו בהם דגים טמאים, קיל טפי. ועוד אפשר להוסיף, שרוב מוחלט של דגים מלוחים באותם מקומות כשרים הם. והרי יתירה מזו כתב בשו"ת חוט המשולש (ח"א סי' מו) אודות היתר קנית דגים יבשים מן הנכרים וז"ל "גם במקום קניתם מהגוים גם במקום מליחתם אין הטמאים רק א' מאלף ודאי כדבריו כן הוא שהטמאים פחות חלק מששים נגד הטהורים במקום מליחתם הוה כאלו לא נמלחו כלל עם הטמאים". לכן בנ"ד שהשאלה היא אך ורק אודות שימוש בשולחנות נקיים למלוח דגים כשרים, מותר.
ד. בענין בישול עכו"ם בקיטור ודאי ראה כת"ר דעות האחרונים שאספם הדרכי תשובה (בסי' קיג ס"ק טז), ומרבינו עט"ר שמעתי שיש להחמיר בזה כדברי שו"ת שם אריה (יו"ד סי' כב).
ה. בענין מיץ ענבים שהמשיכוהו אולם חוזרים ומערבים את המיץ בענבים. הנה ציינת שו"ת הרדב"ז ולא ציינת מקומו, חשבתי שאולי כוונתך לשו"ת הרדב"ז ח"א (ח"ד) סי' קפד, אולם לא זכיתי לראות שם כדבריך, מכל מקום הוראת מרן שליט"א שיש להחמיר שאם המשיכו המיץ מהענבים דחשיב מיץ ענבים לכל דבר אף שדעתו לשוב ולערבו. ועיין מ"ש בשו"ת ישא יוסף (או"ח ח"א סי' נה).
ו. עוד שאלת אודות פירורי פת פלטר שחיפו בהם חתיכות דגים שנתבשלו על ידי ישראל, ורוצים לכתוב על כתב ההכשר בישול ישראל. הנה פת פלטר ודאי קיל טפי שהרי יש מתירים כמבואר ביור"ד (סי' קיב) משום חיי נפש ומרן הגר"מ פינשטיין כתב (יו"ד ח"ב סימן לג) שרוב בנ"א (וודאי כוונתו לשומרי תומ"צ) אוכלים פלטר (מסתמא כוונתו במקומכם).
אולם בנידון זה יש לברר אם בעיני ההמון כאשר כותבים בישול ישראל מבינים הם שאין בכלל שאלה לא על פת פלטר ולא על הבישול, ובפרט אם יכתבו כפי שהציע המציע "ללא חשש", הרי יתכן שיש בזה הטעית ואונאת הקונים.
ז. שאלתם אודות קניית יי"ש שעבר עליו הפסח כאשר יש קצת מבעלי המניות יהודים. הנה גדולי הדור נשאו ונתנו אודות כח המניות אם חשיב בעלות או שאין מניות בכלל בעלות, ואין כאן עת האסף בזה. אולם לגבי חמץ שעבר עליו הפסח – כאשר ברור שהנהלת החברה ביד עכו"ם יש מקום להקל.
ח. במפעל של עכו"ם שעובד בשבת ומייצר סחורה עבור עכו"ם, אפשר שיהיה נוכח שם משגיח שיתבונן אם מכניסים חומרים האסורים באכילה.
ט. ועוד שאל לגבי כשרות ויטמינים שהם במצב של עץ בעלמא ללא טעם, ולמעשה לפי ידיעתכם כל החומרים כשרים אלא שקיימת אפשרות שמא יערבו דבר איסור הואיל וניתן להכניס בזה גם דבר שאינו כשר ואם יכניסו יהיה האיסור מיעוט, ולא יורגש טעמו. הנה הואיל וידוע לכ"ת כי החומרים כשרים אלא שקיים חשש בעלמא שמא ישנו בבית החרושת את המרכיבים ויערבו דבר טמא בויטמינים האלו שאין בהם טעם אפשר להתיר השימוש.
