הבא: סימן כ' מסחר במאכלות אסורות <<
יו"ד סימן י"ט
עקירת אילן מאכל
לרב מושב שליט"א,
במענה לשאלתו, אם מותר לעקור חלק מאילנות המניבים פירות שאין מהם פרנסה.
לבקשתך, אציין קצת מראי מקומות בקצרה. עיין בשדי חמד (כללים מערכת ה אות קב), פתחי תשובה דרכ"ת וכף החיים (יו"ד סי' קטז), ספר חסידים הערות הגר"ר מרגליות לצוואת ר"י החסיד (אות מה), שו"ת אפרקסתא דעניא (סי' קכא), יעויין מה שכתב אמו"ר בחידושיו שנדפסו בסוף ספר גאון צבי למסכת בב"ק, וראה משנת יוסף שביעית (ח"ב) קונטרס איסור קציצת אילן, שו"ת משנת יוסף (סי' יז, וסי' סב). כתבתי כל זה בבחינת תן לחכם ע"מ שתוכל לעיין בדבר.
לגופם של דברים. כתבת "זן טמפל מניב הרבה פרי אך בתנאי השוק של היום לא כדאי לגדלו והפרדסנים רוצים לכרות עד הגזע, ועל הגזע לבצע הרכבת ראש של אשכולית אדומה".
אפתח במאי דסליק, יש להזהר שחס ושלום לא יעברו על איסור הרכבה של כלאי אילן, ולכן גם אם בדעתן להתיר לקוץ ודאי שאסור שיהודי יבצע את ההרכבה (לאחר הקציצה). אמנם בנידון דידן שמבקשים להרכיב אשכולית אדומה על גבי מין הדר או מין תפוזים – הנה כידוע לדעת מרן החזו"א כל מיני הדרים חשיבי כספק שני מינים, לעומת זאת מדברי המשפט כהן (סי' כה) משמע דחשיבי שני מינים, ולכן לדעתו איני רואה כיצד תוכלו להרכיב את האשכולית, אולם לפי דעת מרן החזו"א שנטה להקל בספק מינו להרכיבו על ידי גוי כמבואר בדבריו (סי' ב סק"ט וסי' ג סק"ז וראה דיני כלאים אות לה) הרי בנידון דידן אפשר לדון להקל להרכיב ע"י גוי. וכמדומני שכך המנהג בהרבה מקומות – להרכיב ספק מינו על ידי גוי ואחרי זה לקיימו.
לגבי עצם דין הקציצה, כבר ציינת במכתבך דעות האחרונים בדרכ"ת (סי' קטז ס"ק נא) אם להתיר קציצת הנוף, יש שאוסרים ויש מתירים. וראה מה שהעלה בשו"ת דובב מישרים (ח"ב סי' מב) לחומרא. ובנידון שאלתך הואיל ונותן הרבה פרי אין היתר קציצה כמבואר ברמב"ם (פ"ו ה"ט מהל' מלכים) שרק בעץ מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו – מותר לקוץ. ואילו עץ זה עושה הרבה רק שאין רוצים לגדלו מבחינה כלכלית. אלא שיש לדון להתיר מצד צריך למקומו, אחר שהפרדס הזה אינו כדאי מבחינה כלכלית ובדעתכם לעשות במקום גידול אחר שיהיה טוב יותר מבחינה כלכלית, ואם כן במה גרע מכל דין צריך למקומו, לו יהיה שחפצתם להקים שם בנין (שהרי בכה"ג התיר הרא"ש כמבואר בב"ק פרק החובל), ומה גרע אם רוצה להקים שם פרדס אחר. וכן משמע בדרכ"ת (סי' קטז ס"ק נא) בשם שו"ת אמרי נועם ע"ש.
ואם כנים אנו בזה נותר עוד לברר אם יש בזה משום חשש סכנה או חשש מצוואת ר"י החסיד שהחיד"א כתב בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כז) דאפילו אם מותר מהדין הרי יש לאסור משום צוואת ר"י החסיד, ויש מהאחרונים הסבורים דכל שמותר מהדין אין לנו לחוש לצוואת ר"י החסיד. ואף החיד"א התיר שם ע"י גוי, לכן נראה שכדאי שתעשו מלאכה זו ע"י גוי, וכן הורה מרן עמוד ההוראה הגרי"ש אלישיב שליט"א.
עוד שאלתם על עקירת אבוקדו, שבגלל חוסר התאמה מניב מעט פרי. הרבה מהאחרונים כתבו שנראה מדברי הרמב"ם שאין קצבה בשאר אילנות אלא כל אחד לפום חשיבותיה, ולכן אם האבוקדו אינו נותן פירות בשיעור הרגיל – מותר לקוצצו. אמנם בפאה"ש (סי' ו סקט"ז) משמע שכל אילן ולאו דוקא דקל, שנותן קב הרי הוא בכלל איסור קציצה. ובזה אפשר לצרף דאף כאן ברצונכם לטעת פרדס אחר שיניב פרי וה"ז בכלל צריך למקומו, ולכן גם כאן יש מקום להתיר לעשות כן רק ע"י גוי וכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א.
והנני חותם בברכה, תזכו לבנות ישובכם לתפארת, לחזקו ולגדלו ברו"ג.
