הבא: סימן י"ב בדין חלב מומר <<
יו"ד סימן י"א
שימוש במחמצת שנעשתה מחלב עכו"ם
על דבר אשר נהגו בהרבה מחלבות בארץ הקודש ליטול מחמצת מחלב עכו"ם ולבטלה ברוב חלב ישראל, ואחר כן להשליך תערובת זו לתוך חלב ישראל, ושוב לעשות כן, ואחרי ג' פעמים להשתמש בזה להחמצת חלב, מתוך שתלו עצמם בדברי מרן הבית יוסף (סוף סימן קטו), וז"ל שם, ויש ללמוד מכאן במי שעבר והעמיד חלב בחלב חמוץ של גויים, ולקח חלב זה והעמיד בו אחר, ומאחר אחר, שמותר ליקח מחלב שלישי זה ולהעמיד בו חלב אחר, ואוכלו, דלאחר שלש פעמים כבר כלה חלב של נכרים, עכ"ל. ומקור דברי הבית יוסף הוא ממה שהביא רבינו ירוחם (נתיב ה' ח"ה) בשם בעל העיטור, דמחמצן של נחתומין אסור עד לאחר ג' אפיות, מפני שמבטל איסור לכתחילה.
והנה יש לעיין מה תועלת יש באותם ג' ביטולים, דאם כוונת הב"י שצריך לבטל החלב בכל פעם מהג' ביטולים בביטול מעליא, הרי יכול להטיל החלב לתוך יורה גדולה מלאה חלב ישראל ולבטלה ומה צורך בג' פעמים. אלא נראה פשוט כפי ששמענו ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א דלאחר ג' פעמים כבר כלה חלב של נכרי משום שבכל ביטול נוטל רק חלק מן התערובת ומשליכה לתוך יורה אחרת, וא"כ הרי חלק הגוי הוא כמו אבוה דאבוה של המחמצת האחרונה, וע"ז שייך לומר דכבר כלה חלב של נכרים.
ולפי"ז נראה דאם באנו להתיר שימוש במחמצת שנעשתה מחלב עכו"ם על סמך דברי מרן הבית יוסף, יש ליטול כל פעם רק חלק מהתערובת ולהשליכה ליורה אחרת, וכך לעשות ב"פ ומהיורה השלישית ליטול חלק מהתערובת ולהשליכה לתוך החלב, ודלא כמו שנהגו ליקח כל התערובת ולערבה ביורה של חלב, דאין לזה ענין עם דברי הבית יוסף.
בעיקר דין מחמצת הנעשית מחלב עכו"ם יש מקום לדון להקל עפ"י מה שהתקשה החקרי לב (סימן קלט) בדברי הבית יוסף מפני מה אסורה מחמצת, שהרי רבו המתירים בחמאת נכרים, וטעמם הואיל וחלב טמא אינו עומד ואינו נעשה חמאה, ואם כן ה"ה בנידון דידן יש מקום להתיר את גוף המחמצת שהרי אין חלב בהמה טמאה יכול לעמוד וליהפך למחמצת, ואין צורך בג' ביטולים.
והחקרי לב חילק בין העמדת יוגורט (שאין זו העמדה מליאה) לבין העמדה מליאה של חמאה וגבינה. ולדעתו כל דברי הבית יוסף אמורים בהעמדת יוגורט שיש בזה חשש שאף חלב טמאה יכול להעמידו, ולכן הצריך ג' ביטולים, אבל בנידון דידן שצריך העמדה מליאה ע"י המחמצת, וכאמור א"א להעמיד מחלב טמאה, ורק יש לחוש לצחצוחי חלב טמאה, נראה פשוט דמעיקר הדין אפשר להקל ולהשתמש במחמצת זו בלא ביטול, לכל מאן דמיקל בחמאת עכו"ם.
ובהמשך דברי החקרי לב כתב לתמוה, מה טעם הצריך הבית יוסף ג' ביטולים, דעיקר טעם ההיתר – לדעת החקרי לב משום דזוז"ג, ואם מטעם זוז"ג הרי כל שהעמיד פעם אחת מן המחמצת ואחרי זה נתנה בחלב אחר הוי זוזו"ג, ומה צורך בג' ביטולים, ע"ש שהאריך בכך ואין כאן מקומו. (ורצה החקרי לב בהמשך דבריו לדמות ענין זה דביטול איסורים, למה דמצינו בנדרים (דף נח) דאף במה שגידוליו אסורין גידולי גידולין מותרין, וכל שזרעו אינו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין).
ומסקנת דבריו אכן דיש להקל ביוגורט של ישראל שהועמד ביוגורט ששמו בו חלב חמוץ של גוי, עכ"ד. ודן מיניה ואוקי באתרה, במחמצת שאין כח לעשותה מחלב טמא וקיל טפי מנידון הבית יוסף כמו שהתבאר לעיל.
ודאתינא להכי ניתן להסביר מה שנהגו בהוראת רבנים וגדולי תורה בארץ ישראל לבטל את המחמצת בתוך חלב ישראל, והלא לדברי הבית יוסף יש כאן משום ביטול איסור לכתחילה, ועיין בשו"ע (סימן צ"ב ס"ה), ובשו"ת מהרי"ט צהלון (סי' פ"א) כמה טעמים להקל לבטל לכתחילה. ובחקרי לב הנ"ל נתקשה בדבריו, אולם לפי הדברים הנ"ל דבמחמצת שאפשר שאינה אסורה מן הדין יש מקום להקל לערב המחמצת אפילו לכתחילה.
ויש עוד צד לקולא, שהמחמצת כיום באה בצורה של אבקה, ואמנם בחזו"א יור"ד (סימן נא סק"ד) האריך בדבר אבקת חלב ולדעתו דין אבקת חלב כדין חלב, ודלא כמש"כ הגרצ"פ פרנק בשו"ת הר צבי (סימן קג), אמנם בנידו"ד יש מקום לדון דהואיל והמחמצת מפרידין ממנה את החלב ומשאירים רק את החידקים שנתרבו על החלב ובזה יתכן וגם החזו"א יודה ששאני מחמצת מאבקת חלב. וראה פ"ת (קצה סק"ו), מהרי"ל צירלסון (ב"שערי תורה" ח"ז קונטרס ב' סימן ז') ושו"ת אחיעזר (ח"ג סימן לא) ויש להאריך בזה עוד.
היוצא לדינא:
מעיקר הדין יש מקום לדון להתיר ליקח מחמצת שנעשתה מחלב עכו"ם ולבטלה בחלב ישראל, ואחרי שיתערבו להשליך תערובת זו לחלב ישראל, ואין בזה חשש חלב עכו"ם. אמנם הבא לנהוג למהדרין ודאי עדיף שיערב בתערובת ויטול פחות ממחצית ויטיל בתערובת אחרת, וכן יעשה פעם שלישית ובזה ודאי דמיא למ"ש הב"י. וכן מורה ובא רבינו מרן הגריש"א שליט"א.
