הבא: סימן ט"ז תרומה לבנק מח עצמות <<

יו"ד סימן ט"ו

בענין "גילוי" בזמן הזה

בס"ד, י"ג בשבט תשס"ז

לכבוד

הרה"ג הרב צביון שליט"א

שלו' רב,

הנני להודיעו כי בהתאם לבקשתו של מורנו הגר"ח שליט"א זכיתי לדבר כמ"פ עם הו"כ מרן עט"ר שליט"א אודות ענין גילוי בזה"ז ואלו הדברים אשר שמעתי.

הנה ידועים דברי התוס' (ע"ז דף לה וביצה דף ו) כי בזה"ז אפשר להקל בגילוי כי אין מצויים נחשים, ואתם מסרתם למרן שליט"א שכיום יש שינוי דהם שכיחים טפי, ומרן שליט"א ביקש לברר:

א. מה אומרים המומחים אודות הסכנה בשותה ארס בזה"ז. ב. האם יש ענין ביטול בארס הנחשים. ג. האם ידוע אם הנחש מסיר ארסו כיום לתוך מי השתיה.

 עפ"י בירורים שעשינו אמרו לנו מומחים, שכפי הידוע אין שתית ארס בנחשים דידן מזיקה, אלא אם בדרך הילוך הארס באברים יש פצע שותת דם במעיים (כמו אולקוס), כי רק ארס המגיע לדם הוא המזיק. ועפ"י דברים אלה אמר מרן שליט"א – שיש לדון שאמנם נחשים כיום שכיחי טפי אולם מכיון שאין ארסם מזיק בשתי' אם כן יש מקום לומר שאינו שכיח, כי מה לי אם אינו שכיח מחמת מיעוט נחשים או שנשתנה טבעם ואינם מזיקים כששותים הארס, ויתכן דהכל נכלל בהיתר התוספות שאינו שכיח.

עוד אמרו המומחים, כי נחשים דידן אינם מוציאים ארסם אלא אם כן "הם מרגישים מאוימים" ולכן לדעתם כשהנחש יבוא לשתות לא יסיר ארסו, כי הארס הוא המגן של הנחש, והוא שומר על הארס, "יותר ממה שבני אדם שומרים כספם".

לעומת זאת, אמרו המומחים שהארס אינו מתבטל בששים ואפילו ביותר – כי כוחו להזיק אפילו כשהוא מעורב בכמות גדולה.

וכשהובאו הדברים לפני מרן רבינו שליט"א אמר, שודאי ירא ד' יחוש לדברי הגר"א כמו שהביא בפאה"ש (סי' ב ס"ק לב) ואחריו מרן החזו"א זצ"ל דגם אם נתבטל הטעם לא נתבטלה התקנה. אבל אחרי שבשו"ע (סימן קט"ז) נקט לדינא כדעת התוספות, אם כן יתכן שלשיטת רבותינו בעלי התוספות יש מקום להקל מעיקר הדין בגילוי בזה"ז. ע"כ בירור הדברים ששמענו ממרן שליט"א.