הבא: סימן ג' איסור מאכלים משום מראית עין <<
יו"ד סימן ב'
דין ירק הגדל בשיטה מיוחדת למניעת תולעים
כידוע בשנים האחרונות התרחב הגידול של ירק בפיקוח כשרותי המכונה "ירק ללא תולעים" – במטרה להציל את אחב"י מאיסורים חמורים אלו. אלא שיש לעיין האם אכן ירקות אלו פטורים מבדיקה.
בראשית דברינו נציין כי לצערנו נשתרש בציבור הביטוי ירקות ללא תולעים, כאשר הנכון הוא להגדירם כ"ירקות שאינם מוחזקים בתולעים", ומאד חשוב להגדיר כן, כי ראינו בהרבה מסעדות ובתי הארחה שהכריחו אותם ועדי הכשרות להשתמש בירקות אלו וכאשר מוצאים אפי' רחש אחד באותם ירקות טועים הם לחשוב דאכן גם ירקות אלו נגועים, ויבואו להשתמש בירקות רגילים בהם הרחש מוחזק ומצוי, לכן ראוי לדייק בשם המדויק "ירקות שאינם מוחזקים בתולעים". ואכן בהוראות לקונים נאמר שיש לשטפם ואחרי השטיפה הינם נקיים ברובם המוחלט (שגם מיני זבובים שבאים על העלים יורדים בשטיפה).
הנה לכאורה הי' פשוט שירקות אלו פטורים מבדיקה שהרי הנגיעות בהם היא הרבה פחות מכל מיעוט המצוי. אלא שמצאנו בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' לה) שכתב דאף שהכרוב במדינת ארה"ב אין מצוי בו כלל תולעים, מ"מ לכתחילה צריך לבודקו, משום דמה שבמדינה זו ליכא בהו תולעים אינו מצד עצם המין שהוא משונה במדינה זו, אלא משום שבעלי הגינות עושים מעשה (כדישון והדברה), ולכן אולי חשיב כרובא התלוי במעשה המבואר בבכורות (דף כ ע"א), דלא אזלינן ביה בתר רובא דיש לחוש שמא לא עשו את המעשה. וכן כתב עוד (באו"ח ח"ד סי' צא), והוסיף שם דאף דאיכא חזקה על בעלי הגינות שבודאי עשו את מעשה הדישון וההדברה שהוא לטובת פרנסתם, ולא מרעי אומנותן, ומהני זה שלא לאסור כשלא בדקו, אבל לכתחילה יש לבדוק. אבל מ"מ כתב שם דסגי בזה בבדיקה קטנה, דמאחר שאין שם ריבוי תולעים כהדרך שיש להיות בקרויט (כרוב), הרי דחזינן שעשו המעשה שעושין שלא יהיו תולעים ושוב חשיב אינו מצוי, עיי"ש. ועיין עוד מש"כ בזה (יו"ד ח"ב סימן כה).
והנה לענ"ד אף לדעת בעל האגרות משה זצוק"ל הרי בירקות אלו הגדלים בגידול המיוחד אין חובת בדיקה, הואיל והגידול בחממות בצורה מיוחדת מלווה בפעילות משגיחי הכשרות במשך תקופת הגידול, העומדים על המשמר ובודקים בכל זמן את החממות וגם בודקים מידגם מן הירקות בתדירות, דבזה יצאו ידי חובת ה"בדיקה קלה", דעי"ז מוכח שהמעשה הנצרך למניעת תולעים אכן נעשה, וסגי בכך אף לשיטת האגר"מ זצוק"ל.
[ואף דכתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' רעד), דבמינים שהוחזק בהן רחש, אע"פ שבדק קצת, אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה, וכל שהדבר בגדר מיעוט המצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא על בדיקת הרוב, עיי"ש, מ"מ בנידו"ד שפיר דמי, דהרשב"א מיירי בדבר שהוחזק מתולע, אבל הכא אם הבדיקה המידגמית מוכיחה שאכן נעשה המעשה הגורם שלא יהיו שם תולעים, הוברר שאינו עוד בחזקת מתולע].
אמנם במקומות הנמצאים תחת השגחתינו הוספנו משמרת למשמרת וחייבנו את החברות המגדלות ירקות בשיטות אלו לשלוח גם בזמן האסיף מידגמים למעבדה מיוחדת שבודקת את הנגיעות, ואכן במקרים מועטים כאשר מוצאים שיש תולעים פוסלים את המשלוח, משום דאז חשיב כבירור שלא נעשה מה שדרוש למניעת כניסת חרקים לשטח, וממילא יהיו הירקות ההם אסורים באכילה ללא בדיקה.
תבנא לדינא:
מיני ירקות שמגדלים בצורה מיוחדת שלא יהיו בהם תולעים, ואח"כ שוטפים אותם, פטורים מבדיקה. וכן מורה ובא מרן רבינו שליט"א.
על של עתה (חורף תשס"ה) באתי – בשנים האחרונות פנו כמה וכמה מגדלים לקבל כשרות לתירס קלחים שגדל בצורה מיוחדת, שיחשב גם הוא כירק שאינו מוחזק בתולעים. והנה בבדיקות שנעשו בחבילות תירס רגיל נמצא שהנגיעות גבוהה מאד (בבדיקה של חמשה קלחים נמצאו למעלה מעשרים וחמש תולעים), ובבדיקות שנעשו בכמה וכמה חברות בגידול מיוחד נמצא שהנגיעות היתה שני תולעים לחבילה בת חמשה קלחים. והגם שהיו שסברו כי הצליחו להציל אחב"י ממכשול, לבבי לא כן ידמה, שהרי בקלחים הנהוג הוא לאכול קלח שלם (יעויין בסימן הקודם אות ב כיצד משערים בכמות אישית), ואם כן מוכח שיש כאן מיעוט המצוי של קלחים נגועים (שני קלחים מחמש), ולכן לא נתנו להם הכשר.
