חושן משפט סימן ע"ג

הבא: סימן ע"ד מסירה לרשויות במקרה של פגיעה בילדים <<

חושן משפט סימן ע"ג

עוד בענין הנ"ל

לדאבוני היות והענין הנ"ל חוזר ונשנה בכמה אופנים ומקומות, מצאתי לנכון לצרף שתים מהתשובות שכתבן מרן רבינו זצוק"ל.

א.

בס"ד צום העשירי תשס"ד

לידידי וכו'…

מכתבו קבלתי במועדו ולא עלתה בידי להשיבו עד שהגעתי ליומא דמפגרי ביה רבנן. תוכן השאלה, אחד שיודע שמישהו מתעלל בילד או בילדה בענינים מכוערים, ובאופן שאין בידינו לעצור בעדו שלא ימשיך במעשיו הרעים, האם מותר להודיע על כך לפקיד הממשלה.

והנה ז"ל הרשב"א בתשו' (ח"ג סי' שצ"ג) "רואה אני שאם העדים נאמנים אצל הברורים רשאים הן לקנוס קנס ממון או עונש הגוף הכל לפי מה שיראה להם, וזה מקיים העולם, שאם אתם מעמידין הכל על הדינין הקצובים בתורה ושלא לענוש אלא כמו שענשה התורה… נמצא העולם חרב… ונמצאו פורצין גדרו של עולם נמצא העולם שמם. וכבר קנסו קנסות במכה את חבירו וכו' בכל מקום ומקום דנין לגדור את הדור. וכן עושין בכל דור ודור ובכל מקום ומקום שרואין שהשעה צריכה לכך… והנה אמרו דרב הונא שהיה מבבל קץ ידא… ולפיכך ברורים אלו שענשו זה אם ראו צורך השעה לתיקון המדינה… כדין עשו… וכ"ש בדאיכא הורמנא דמלכא וכענין ר' אלעזר בר' שמעון בריש פרק הפועלים".

מתוך דברי הרשב"א שמעינן דבדבר שיש בו משום תיקון העולם יש כח לחכמי ישראל שבכל דור ודור לגדור גדר ולעמוד בפרץ גם במקום שאין לנו צירוף של הורמנא דמלכא. וממה שכתב הריטב"א בחי' לב"מ (פ"ג ע"ב) משמע לכאורה דכחו של הורמנא דמלכא הוא, וז"ל שם "אמר להו תפסוהו, והא דדאין בלא עדים והתראה, ושלא בזמן סנהדרין, שאני הכא דשליחא דמלכא הוא ומדיני המלכות להרוג בלא עדים והתראה לייסר העולם, כמו שראינו בדוד שהרג גר עמלקי ושלוחו של מלך כמותו…" אך כפי האמור בדבר שיש בו משום תיקון העולם א"צ בקבלת הורמנא דמלכא, אלא ביד ב"ד של ישראל עצמו לענוש עונש ממון ואף עונשי הגוף להכותו ולאוסרו ואף למוסרו למלכות שידונו אותו כפי משפטיהם והכל כפי ראות עיני הב"ד.

אכן כ"ז להתיר להודיע לממשלה הוא באופן שהדבר ברור שאכן ידו במעל, ובזה יש משום תיקון העולם, אך באופן שאין אפילו רגלים לדבר, אלא איזה דמיון, אם נתיר הדבר לא רק שאין בזה משום תיקון העולם, אלא הרס העולם יש כאן, ויתכן שבגלל מרירות של תלמיד כלפי המורה מעליל על המורה, או בגלל איזה הנאה כספית או בגלל איזה דמיון שוא מכניסים אדם למצב שטוב מותו מחייו על לא עול בכפו, ואין אני רואה שום היתר בדבר.

והנני בזה ידידוש"ת

ב.

השאלה.

ממשרד המועצה הדתית במקומנו נגנב מהקופה פעמים אחדות כסף מזומן, לפי כל הסימנים יד אחד העובדים בזה, אולם אין בידינו האמצעים שיביאו לידי הודאתו. נשאלה השאלה אם מותר לפנות למשטרה, אשר אחרי חקירתה, כי תצליח, תביא את החשוד למשפט החילוני. המסקנות עלולות להיות חמורות, כי עלול להיות שהחשוד הוא בעל משפחה גדולה. נוסף לכך אם זה מישהו שקשור עם עבודת הקודש, עלול להיות חלילה גם חילול ה' ר"ל. מאידך גיסא יתכן שכספי ציבור נעלמים ומי יודע מה עוד.

אהי' אסיר תודה אם כת"ר ישיב לי בהקדם.

אברך אותו בברכת התורה ולומדיה

התשובה.

לכבוד…

ברכה ושלו' רב

עיין בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' קנ"ה) מ"ש בנידונו באחד שמצא תיבתו פרוצה ונגנב מתוכה הון רב, ויש לו אומדנות המוכיחות שאחד ממשרתיו עשה המעשה הזה, אי שרי ליה למוסרו לערכאות. והוכיח מהא דב"ב קס"ז ומב"מ כ"ה דמצוה על הדיין להכותו וליסרו ע"פ אומדן דעתו שיודה באמת. והביא שם מעשה רב מהגאון ר' העשל והש"ך עי"ש, אלא שלבסוף הוא מסיק "וחוכך אני מאד שלא למוסרו לערכאותיהם, וכבר אמרו רז"ל כתוא מכמר, יש לחוש שאם יודה ידונו אותו למיתה". ומכאן דזה לא שייך בזמנינו, הרי מן הדין רשאים לפנות למשטרה. אולם לפי דברי כת"ר עלול להיות חילול השם, ואין בידי להביע דעה ע"ז הואיל ואינני יודע את הענין, והדבר נתון איפוא לשקול דעת כת"ר.

בזה ידידו

יוסף שלו' אלישיב

כמו כן הורה רבינו דאין חשש חילול השם במסירה למשטרה של גנבים או אלימים המכים את חבריהם אף שהם נראים כשומרי תורה ומצוות. וראה מש"כ בענין זה בשו"ת חוות יאיר (סי' קלט) דאין לחוש שמא יאמרו הגוים על גנב יהודי שכלל היהודים עוסקים בזה, "אין אלו רק דברי המון עם ולא חכמים שבהם ושלטונים הלא גם מהם ובהם יראו וימצאו לאלפים". ואף אמנם דהתם אסר למוסרו לגוים, זה רק משום דמיירי דיהרגוהו על גניבתו וכמו שאירע שם לבסוף ה"י, עי"ש, אבל כיון דבזמננו לא שייך חשש זה, אין לחוש לזאת וכדכתב רבינו זצוק"ל בתשובתו הנ"ל.

אמנם כל זה מיירי בעצם המסירה על מנת לעצור אותם מלהמשיך במעשיהם הנלוזים, אך אחר שכבר הורשע בדין, בזה בא מעשה לפני רבינו זצוק"ל באדם שנעצר והורשע בדין המלכות של גויים, ועתה נתון הוא בדיניהם לכמה זמן ובאיזה עונש להענישו, ושאלו ילדיו אם מותר להם לילך להעיד (עדות אופי וכדו') לטובתו בבית המשפט של הגויים, בזה הורה רבינו זצוק"ל דכיון דמצד דין המלכות קרוב לוודאי שהם מענישים טפי מהחיוב הנצרך, פשיטא שראוי הוא שילכו להעיד לטובתו ויעוררו את רחמי השופט הנכרי שיקל בעונשו שאינו כפי הדין.