הבא: סימן י' היתר הליכה לערכאות ברשות בית דין <<
חושן משפט סימן ט'
אם ערכאות באר"י חמיר טפי
מערכאות של גויים
הנה כמה פעמים, שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל שהיה מזכיר ומעורר אודות דברי ראש ישיבת חברון מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל, לחלק בין ערכאות של גויים לבין ערכאות של יהודים שדנים בדיניהם. דבערכאות שעושים הגויים לעצמם הרי מקיימים הם בזה מצות "דינים" שהיא אחת מן המצוות שנצטוו בני נח, אלא שישראל ההולך לדון אצלם ואפי' כשהם דנים בדין תורה, זהו עוון פלילי והוא מרים יד בתורת משה. אולם ערכאות של ישראל הדנים בדיני הגוים חמור מהם דעצם מהותם וקיומם היא הרמת יד בתורת משה.
ויסוד הדברים מבואר בדברי השאלתות (שאילתא ב) "ואע"ג דפקידי עכו"ם עילוי דינא, הנ"מ למידן אינהו אהדדי אבל למידן ישראל, אע"ג דקא דיינין דינא דאורייתא אסיר לאזדקוקי להון". הרי דבשאילתות מבואר דפקידי עכו"ם בדיניהם אלא שאין ליהודים להביא דבריהם לפניהם. ועפי"ז היה מקום לומר שלא יועיל רשות מבית דין של ישראל לדון לפני ערכאות ישראל שדנים עפ"י דיני עכו"ם אפי' במקום שיד הגויים תקיפה ובעל דינו אלים דמבואר בשו"ע (סי' כו סעי' ב) דיכול ליטול רשות מבי"ד לדון בפניהם, דכל זה דוקא בערכאות של גויים עצמם דאין עבירה בעצם הישיבה שלהם כערכאות, אולם בישראל הדנים בדיני גוים שעצם הישיבה הינה עבירה, שהרי גם השופטים אסורים לדון עפ"י חוקיהם והרי הפונה לשם מכשילם ששופטים שלא כדין ולכן גם היתר מבית דין לא יועיל לו. (ויעויין בספר הזכרון להגר"י סרנא "אחר האסף" עמוד תרצו ועמוד תשה).
אולם אף שמרן רבינו זצוק"ל היה אומר שהדברים נכונים, הרי למעשה ס"ל דכל שבית דין מרשים אותו לדון בערכאות, שרי לילך לדון בפניהם, כי בכה"ג ביאר הגר"א (כמו שהובא לקמן בסימן הבא מדברי מרן זצוק"ל) דמעשה הערכאות הוא מכח מה שבי"ד ישראל אומר להם "והם חובטין ואומרים לו עשה מה שהישראל אומר". ויש בזה משום תוספת למה שהובא לעיל דבעינן שליחות מבית דין להתיר לילך לערכאות, וכלשון החת"ס (חו"מ ג) "דאילו ברשות בי"ד אפי' לשפוט בפניהם משום דאז לא מיקרי הפלילים על שמם אלא על שם הבי"ד שנתנו לו רשות".
ומבואר בזה, דבכי האי גוונא שקיבל רשות מבי"ד לדון בערכאות אין במעשה הערכאות דין שלהם, אלא הם שליחים של בי"ד ישראל דהם דנים מכוחם, וא"כ אף בערכאות של ישראל מהני שפיר ליטול רשות מבי"ד כשר לדון בפניהם.
[אלא דיש להעיר דיש נפק"מ בין ערכאות של גויים לבין ערכאות של ישראל, כגון אם תובע חברה ממשלתית שמנועה עפ"י תקנותיה מלהופיע בבית דין (עפ"י הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אף לבוררות אין באפשרותם להסכים אלא באישורו), דאף שהתיר רבינו זצוק"ל בשעת הדחק לתבעם בערכאות אף בלא לתבעם תחילה בבית דין, מכיון שהחברות הללו אינן רשאיות להופיע בפני בי"ד, מ"מ לכאורה היתר זה אינו אלא אם יתבענו בפני ערכאות של גוים, אבל לתובעו בפני ערכאות של ישראל אכתי אין מקום להתיר רק בגוונא שמעשה הערכאות הוא מכח בי"ד שהורו לו לתבוע בערכאות, דרק בכה"ג מקרי הפלילים על שם בית דין שנתנו לו רשות. ואם כן וודאי שבטרם התביעה יש לפנות לבית דין שיתנו לו רשות לפנות לערכאות].
