הבא: סימן קפ"ד בענין קטן שהגדיל בימי החנוכה <<
או"ח ג' סימן קפ"ג
בענין זמן הדלקת נר חנוכה
בשו"ע (סי' תרעב) כתב דזמן הדלקת נר חנוכה הוא בסוף השקיעה דהוא צאה"כ, ודברי המחבר נסמכו על דברי הרא"ש והטור שכתבו שזמן ההדלקה הינו בצאה"כ, ולכאו' היה מקום לשאול דבגמ' (שבת כב ע"ב) איתא ד"מצוותה משתשקע החמה" ומהיכן למדו הראשונים דהזמן הוא צאה"כ.
ונ"ל דדבר זה נתכון הגר"א ליישב בריש דבריו בסי' זה שהביא כמה מקומות דמצינו ששקעה"ח היינו צאה"כ, וכדאיתא ברא"ש (תענית פ"א סי' יב) בדברי ר"ח "כל תענית שלא שקעה עליו החמה לא שמיה תענית" ומבאר שם "שצריך להתענות עד שקיעת החמה דהיינו צאת הכוכבים", וכן הוכיח מהגמ' בריש מסכת ברכות דכהנים אכלי בתרומה מזמן צאה"כ ובהמשך שם איתא דביאת השמש מעכבתו מלאכול בתרומה, הרי דלפעמים בדברי חז"ל שקיעת החמה היינו צאה"כ. ולמותר לציין דזמן צאה"כ אליבא דהמחבר היינו כשיטת ר"ת (וכמו שפסק בסי' רסא), ולפ"ז לדעת הגאונים זמן הדלקת נ"ח יהיה בזמן צאה"כ לדידהו, והביא הגר"א (שם) דזמן ההדלקה לדעת הרשב"א והר"ן הינו מתחילת השקיעה, אלא דהוסיף דמשמע בדבריהם דהיינו שקיעה שני', והביאו גם בביה"ל (ד"ה עם), והיינו דזמן ההדלקה הוא שלושת רבעי מיל לפני צאה"כ לשיטת ר"ת, שהוא שבעים ושתיים דקות לאחר השקיעה.
ויש להעיר דכידוע הגר"א פוסק כשיטת הגאונים כמבואר בדבריו (בסי' רסא), וצ"ע דמביא שם שי' הר"ן והרשב"א לענין נ"ח דמדליקים בתחילת השקיעה ולא ציין שם כדכתב בהל' חנוכה דהכונה היא לשקיעה שניה.
ובמע"ר כתב דמדליקים בשעת השקיעה, אמנם המשיך וכתב דמדליקים לפני תפילת ערבית. ולכאורה יש כמין סתירה בין הדברים שהרי גם לשיטתו זמן השקיעה, והזמן של "לפני תפילת ערבית" חלוקים זמ"ז (וראיתי שכבר עמדו בזה).
והנה המקובל הוא דתלמידי הגר"א שהגיעו לאה"ק היו מדליקים בזמן השקיעה ממש (ראה בהנהגות הגרי"ח זוננפלד ועוד).
אמנם מרן רבינו זיע"א היה נוהג להדליק כמה דקות לאחר השקיעה, (ופעמים אף עשר דקות אחר השקיעה) וטעמו משום שחשש להדליק בזמן של שרגא בטיהרא, שזהו הטעם שנתנו הראשונים להא דאסור להקדים ההדלקה קודם השקיעה.
