הבא: סימן קע"ה בענין ברכת ההפטרה בשבת חוה"מ סוכות <<
או"ח ג' סימן קע"ד
במנהג הנשים לנשוך פיטם האתרוג לאחר סוכות
נהגו נשים לנשוך הפיטם של האתרוג שנתקיימה מצותו כסגולה ללידה קלה או להפקד בזש"ק (אלף המגן סי' תרס סעי' ו ועי' מה שביאר שם הטעם למ"ד דעץ הדעת אתרוג היה). ומנהג העולם שעושות כן ביום הושענא רבה. ולכאו' יש לעיין שהרי האתרוג הוקצה למצותו כל שבעה וכמבואר בשו"ע (סי' תרסה) דאסור לאכול האתרוג בהו"ר.
ואכן שמעתי מרבינו זצוק"ל שאין לשבור הפיטם בהו"ר, והגם שבשבירת הפיטם לא יפסל האתרוג, דחסר כשר בשאר ימים, אעפ"כ אסור לעשות כן, מכיון שכשנוגסת הפיטם לסגולה הוה הנאה בשבילה, ואסור להנות מהאתרוג כ"ז שהוקצה למצותו (ואינו דומה להנאת ריח המבואר בסי' תרנג). ולכן הורה רבינו דהרוצה לנהוג במנהג זה, תנגוס הפיטם במוצאי שמחת תורה. ואח"ז ראיתי בספרי דרכי חיים ושלום – מנהגי המנחת אלעזר (אות תשצו בשם "מנחת אלעזר ח"ה סי' לו בכתי"ק" וראיתי נדפס מנח"א ח"ה ובספר שלפני לא מצאתי) וז"ל "שאסור ללעוס הפיטמא מהאתרוג בהו"ר לנשים מעוברות ואם רוצה ללעוס יעשה זאת אחרי ש"ת בימות החול" והן הן הדברים שהורה מרן רבינו זצוק"ל.
