הבא: סימן קע"ב בענין ד' מינים שגדלו בחצר משותפת <<
או"ח ג' סימן קע"א
ערבה שנקטפה ביו"ט שני
מה ששאלת בבן חו"ל שהביאו לו ביום ראשון של חוה"מ סוכות – שהוא יו"ט שני אצלו, ערבה שנקצצה ע"י בן א"י, אי מותר לו להשתמש בה לנטילת לולב.
הנה זכיתי לשמוע שאלה זו מפומיה דמרן הגרשז"א זצוק"ל ששאל למרן רבינו זצוק"ל בשנת תשמ"ז כאשר נתועדו יחד לכבוד הרגל, ולביאור השאלה נקדים יסודות הדברים.
הלכה פסוקה (סי' תרנה) דגוי שהביא לולב לישראל ביו"ט מחוץ לתחום מותר להשתמש בו למצותו, וביו"ט שני רבו האחרונים דס"ל דמותר גם לומר לגוי שיביא לו הד' מינים מחוץ לתחום (ועי' שעה"צ ס"ק ג דלא התיר להביא מחוץ לי"ב מיל), אולם ערבה שנקצצה ביו"ט, ואפי' ביו"ט שני אסור להשתמש בה, והחילוק הוא, דמה שהביאו לו מחוץ לתחום אין בזה משום מוקצה אלא רק משום איסור הבאה במלאכת נכרי לצורך ישראל דהא חזי לישראל אחר וגם שמצוות לאו ליהנות ניתנו, אולם בערבה שנקצצה הרי אסורה משום מוקצה ולכן אסור להשתמש בה ואפי' ביו"ט שני [ורק בנתלשה ביום טוב ראשון שלא חל בשבת ע"י נכרי, מותרת ביו"ט שני, עי' מ"ב שם].
וכאמור שאלה דידן עלתה על שולחן מלכים, ופתח רבינו ואמר דלדעת המהריק"ש (סי' תצו) בן חו"ל הנמצא בא"י מותר לו לצוות לבן א"י לעשות לו מלאכה ביו"ט שני, וא"כ אין כאן גם איסור מוקצה, דדוקא לענין גוי ביו"ט ראשון, מכיון שאסור לומר לגוי שיקצוץ א"כ הערבה המחוברת הינה מוקצה, אולם ביו"ט שני שמותר לדעת המהריק"ש לומר לבן א"י שיקצוץ את הערבה אין כאן גם איסור מוקצה דהרי לישראל מותר לקוצצה, וחשיב כפירות המוכנים, והוסיף עוד רבינו דאמנם הגינת ורדים (ח"א או"ח אות ד סי' טז) תמה וחלק על המהריק"ש, אך אין דבריו מוכרחים. עד כאן תורף דברי רבינו זצוק"ל כפי שאמר למרן הגרשז"א זצוק"ל.
ברבות השנים נתקשיתי בהבנת דברי רבינו דהרי הלכה למעשה הורה לשואלים דלא כהמהריק"ש, ואמאי היקל כאן לענין ערבה, ושבתי וראיתי בתשו' שכתב רבינו בענין מחלוקת המהריק"ש והגינת ורדים (הנד' בקובץ תשובות ח"א סי' נד) דאכן לדעתו עיקר הטעם שאסור לבן חו"ל לומר לבן א"י לעשות לו מלאכה ביו"ט שני, איננו משום איסור "אמירה" אלא משום "ממצוא חפצך" שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול, והיינו דאסור משום לתא דידיה דהבן חו"ל, ולא משום האמירה לבן א"י, והרי בדברים שיש בהם משום מצוה אין בהם משום איסור "ממצוא חפצך" (עי"ש), ועי' מה שכ' בזה הגרשז"א במנח"ש (ח"ב סי' מה).
