(הבא: סימן קס"ח בענין לולב המכוסה בקליפה חומה (קור"א <<
או"ח ג' סימן קס"ז
בענין פסול בפיטם של האתרוג
אודות שאלתך בדבר נקודה שחורה על הפיטם שניכרת רק בהתבוננות מיוחדת.
הנה בעיקר הדבר, חשש מרן רבינו זצוק"ל למה שחילק בספר כף החיים (סימן תרמח סקמ"ו, ואח"ז בס"ק מח) בין אם פיטם האתרוג הוא כמין עץ, לבין פיטם האתרוג בארץ הצבי שהוא "דד קטן" שאינו מעוצה אלא "בשרני" שבולט מגוף האתרוג, שלדעתו בפיטם מעוצה אפשר להקל בנחסר ואילו בפיטם רך נחשב חסר מגוף האתרוג עי"ש. [ומחובתי להוסיף עוד, שגם לענין פיטם "בשרני" הי' מקרה שבא לפני מרן רבינו זצוק"ל בדבר פסול בפיטם כזה, והורה רבינו לבדוק אם אכן הפיטם רך מאד].
אולם הנידון בשאלתך הי' בענין נקודה שחורה על גבי הפיטם, ובזה שמעתי לפני שנים רבות ממרן רבינו זצוק"ל בהאי לישנא, שגם אם נחשוש לדברי הכף החיים אין זה אומר שהפיטמא תחשב כמקום החוטם, שהרי ענין החוטם הוא שבנ"א מסתכלים על כך טפי, וזה דווקא חוטם האתרוג ולא מה שלמעלה מזה, ולפ"ז נקודה שחורה על הפיטם לא תפסול שאינה נחשבת כנקודה שחורה על החוטם.
ולעצם ענין "נקודה שחורה" אשוב על המפורסם, שגם בנקודה שחורה בחוטם הרי לדעת מרן רבינו, נקודה כזו שמגלים אותה רק ע"י התבוננות מיוחדת איננה פוסלת, ורק אם בהסתכלות רגילה על האתרוג רואים את הנקודה – אזי נחשב פסול. ודבר זה הלא מפורש במ"ב (סי' תרמח ס"ק מו) בשם א"ר בשם המבי"ט (ח"ג סי' מט) שכתב "עוד אני אומר כי אפילו שהי' חזזית, זה מצוי באתרוגים שלנו, אינו נקרא כל שהוא אלא כשנראה לכל אדם שאינו הדר, אבל באתרוגים שלנו שרוב אלו שאנו קוראים חזזית אינם נראים לעין מחמת דקותם, וצריך להסתכל בהם הרבה כדי שיהי' נרגש בראי', שאדם אחד רואה האתרוג כולו הדר בלי שום רושם, ואדם אחר שיש לו ראי' זכה יותר רואהו – אינו נקרא זה כל שהוא, והדר נקרא". ובדברי המבי"ט יעויין בחזו"א (סי' קמז סק"ה).
ומכל מקום לדעת מרן כאשר צריך התבוננות מיוחדת לא נפסל האתרוג משם הדר, ומכ"ש כאשר מדובר על נקודה שחורה – על הפיטם, שודאי כשאינה ניכרת בלא התבוננות אין האתרוג נפסל.
