הבא: סימן קס"ו בענין אתרוג בלי פיטם <<
או"ח ג' סימן קס"ה
בדין לולב שנחלק אי שרי להדביקו
אשר שאלת אם כנים הדברים כי לדעת מרן רבינו זצוק"ל ניתן להדביק בדבק עלה האמצעי של הלולב שנחלק.
הנה "נחלקה התיומת" לדעת המחבר (סי' תרמה ס"ג) היינו דווקא שנחלקו רוב העלין, אבל הרמ"א כתב דכל דנחלק העלה האמצעי עד השדרה, חשיב נחלקה התיומת (וגם בנחלק רובו יש להחמיר עיין מ"ב סקט"ז ובחזו"א סי' קמה סק"א), והוסיף הרמ"א דלכתחילה מצוה מן המובחר ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל, כי יש מחמירין אפילו בנחלק קצת, ובגדר נחלק קצת לדעת הט"ז היינו שנחלק בשיעור טפח, ובחיי אדם (כלל קמט ובנש"א שם) כתב אפילו בסדק כל שהוא (עיין מ"ב סקי"ט).
ולכאורה היה מקום לדמות שאלתך להא דפליגי האחרונים אי מועיל לחבר העוקץ שניטל מהאתרוג ע"י מחט, דבשו"ת בית יעקב (סי' קמב) למד מדברי הגמרא בסוכה (דף לז ע"א) "כיון דחיבריה כגופיה דמי" דיש להכשיר האתרוג אם חיבר העוקץ שלו ע"י מחט וכיו"ב, ואינו ניכר, אולם חבל גדול של אחרונים פליגי עליו מכמה וכמה צדדים, ראה שבות יעקב (ח"א סי' לה), אליה רבה (סי' תמח ס"ק יד), בכורי יעקב (סי' תרמח סק"ו), ערוך לנר (שם ד"ה כגופא דמי) ושו"ת בנין ציון (סי' מ) וסברו דאין החיבור בכה"ג מועיל להכשיר האתרוג. והיה מקום לומר דה"ה בנידו"ד להדביק העלה שנחלק, דלדעת האחרונים דפליגי על הבית יעקב לא יועיל להכשירו, דכמו דבאתרוג לא יחשיבו לשלם כך גם כאן הדבק לא יחשיב התיומת למחוברת.
ואכן בנחלקה התיומת בשיעור טפח דלדעת הט"ז חשיב כנחלק קצת דיש להחמיר, אמר מרן רבינו זצוק"ל דיש הידור ליטול לולב אחר ולא לסמוך על מה שמדביק.
אולם במקרה שנחלקה התיומת במשהו הורה מרן רבינו שמותר לכתחילה להדביקה בדבק ואין בזה שום חסרון בהידור בלולב ואף עדיף לולב זה ע"פ לולב אחר שאינו מהודר כמותו אפי' אם תיומתו לא נחלקה כלל.
וההסבר הוא – דלדעת מרן רבינו זצוק"ל מכיון דלדעת החיי אדם מה דמחמירין אף במשהו היינו רק מחמת דעל ידי הנענועים סופה ליסדק כולה וכל העומד ליסדק כסדוק דמי, הרי בחומרא זו, כל שידביק ולא יגיע ליסדק כולו הוי לכתחילה [ואילו טפח דלדעת הט"ז הוי פסול מצד עצמו דהוא שיעור פגימה עי"ש, ובכהאי גוונא שנסדק כשיעור טפח לא יהני להדביקו כדי להפכו למהודר לכתחילה].
