הבא: סימן קס"ה בדין לולב שנחלק אי שרי להדביקו <<
או"ח ג' סימן קס"ד
בדיני ד' מינים בשביעית
בדבר שאלותיך אודות ד' מינים בשביעית הנני לפי סדר השאלות בקצרה ובעזה"י בישא יוסף שביעית נבוא בארוכה.
א. יצוא אתרוג לחו"ל – מדינא דהמשנה (פ"ו מ"ה) אין מוציאין פירות שביעית לחו"ל, וכידוע מרן החזו"א התיר לשלוח אתרוג מהארץ לחוץ לארץ במקום שיש חשש שתתבטל מצוות ארבעת מינים, ויש שהתירו להוציא אתרוגי שביעית במסגרת אוצר ב"ד.
והורה מרן רבינו זצוק"ל שאם אין לחברך בחו"ל אתרוג למצוה אלא רק אתרוגים שהם משומרים או נעבדו באיסור מותר לך לשלוח לחברך אתרוג זה.
ב. ואם נאלץ להשתמש באתרוג משומר (הואיל ולא הי' לו אתרוג אחר), יש שסברו דצריך להפריש תרומות ומעשרות דלענין זה חיישינן ששביעית אפקעתא דגברא וכל שלא הפקירו חייב בתרומות ומעשרות, וכדעת הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל (סי' כד), ואמנם בעיקר הדין ס"ל לרבינו כדעת מרן החזו"א (סי' כד סק"ז ד"ה הנלקטים) דשביעית אפקעתא דמלכא, וגם אם לא הפקיר אין צריך להפריש, אמנם באתרוג – רשום אצלי שדעתו היתה להפריש בלא ברכה, (אולי חשש מחמת לכם).
ג. הדס חשיב עץ, והשאלה אם יש לו קד"ש נוגעת לאותם הדסים שחנטו בשביעית, ואם כן הנידון הוא לגבי הדסים בשנה השמינית. ולעצם הדבר, אמנם רבים מקילים הואיל ומגדלים ההדס למצוותו ולא לריח, וכמ"ש בציץ הקדש בשם מהרי"ל דיסקין (סימן טו), אמנם במידרש לפירקא הי' רבינו מרן זצוק"ל מורה להביא שתי הדעות.
ד. בלולב לא חשש רבינו שיש בו קדושת שביעית. ראשית, לדעת הרמב"ם (פ"ח הי"א מהל' שמיטה) ורבינו גרשום בבכורות (לא ע"ב) אין בלולב קד"ש שאינו פרי (או שדינו כדין עצים), ועוד, דבזה"ז שהוא עומד רק למצוה ואין מכבדים ומטאטאים את הבית בלולב – הרי אין בו קד"ש.
