הבא: סימן קל"ד זמן הדלקת נרות יום טוב <<
או"ח ג' סימן קל"ג
בענין הדלקת נר יא"צ ביו"ט
שאלת באחד שיש לו יא"צ ביו"ט, האם שרי להדליק ביו"ט נר זכרון, וכגון שחל יו"ט במוצ"ש שא"א להדליק מעיו"ט או כששכח להדליקו מעיו"ט.
הנה כתב השו"ע (סי' תקיד סעי' ה) ד"נר של בטלה דהיינו שא"צ לו, אסור להדליקו, אבל של ביהכ"נ לא חשיב של בטלה וכו' שהרי בהדלקתו יש מצוה". ועי' בב"י דהביא פלוגתת הרא"ש והרשב"א, דהרא"ש (ביצה פ"ב סי' כב) כתב דנר ביהכ"נ לא חשיב נר של בטלה "דלשם מצוה ולשמחת יו"ט מדליקין אותו", אולם הרשב"א (בתשו' ח"ג סי' רעז) כתב שנר זה אינו אלא לכבוד בעלמא אבל "מ"מ נהגו בו היתר להדליק ביו"ט נרות של ביהכ"נ". ובמ"ב (ס"ק ל) כתב דכשיש ברית בבית ונוהגין להדליק נרות "מסתברא דמותר דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא". ובספר גשר החיים (פי"ז אות א) התיר להדליק ביו"ט נרות סביב המת, ועי' בשו"ע (סי' רחצ סעי' יב) דכתב לענין הבדלה "שאין מברכין על נר של מתים שאינו עשוי להאיר" ובמ"ב כתב (ס"ק לב) "רק שמדליקים אותו לכבוד המת".
ולענין נר יא"צ מצינו דפליגי בזה גדולי ארץ הגר זי"ע דבשו"ת אמרי אש (למהר"ם א"ש חא"ח סי' מ) מסתפק בדבר הואיל דנר זכרון אינו אלא לכבוד הנפטר ולא לצורך יו"ט, ונטה לומר דלדעת הרא"ש דמתיר בנר ביהכ"נ משום דהוה שמחת יו"ט הכא יש לאסור, ומשו"כ כתב בסוף התשו' "דאולי אפשר להקל להדליק ע"י נכרי".
ובשו"ת כתב סופר (חא"ח סי' סה) הביאו הבה"ל (ד"ה נר של בטלה), מצדד להתיר בשעת הדחק משום דהוה נר של מצוה וגם יש בזה משום שמחת יו"ט, שיצטער אם לא ידליק הנר, ולמעשה נ"ל יותר להדליקו בביהכ"נ.
וממרן רבינו זצוק"ל שמעתי דמותר להדליק נר זכרון ביא"צ שחל ביו"ט שזה נחשב כמו נרות שמדליקים לצורך יו"ט.
