הבא: סימן קכ"ז בני אר"י וחו"ל שמשנים דירתם אחר החתונה לענין יו"ט שני <<
או"ח ג' סימן קכ"ו
בענין פירות שנלקטו באילת ביו"ט שני
אחד ממשגיחי הכשרות שתפקידו לפקח על לקיטת תוצרת בשנת השמיטה מהערבה הדרומית בסמוך לעיר אילת, שאל האם מותר לקלוט משם תוצרת שנלקטה באסרו חג, והאם מותר למשגיחי הכשרות לעבוד שם ביום זה או דאסור משום יו"ט שני של גלויות.
הן אמת כפי שכבר כתבנו בישא יוסף (ח"א סי' קז וראה עוד ח"ג סי' קכו) כי לדעת מרן רבינו זצוק"ל יש לנהוג באילת יו"ט שני, הואיל והכריע מרן החזו"א כי אילת נחשבת לחו"ל לכל דבר וענין, וכמו שהתיר בה כלאי זרעים, ומטעם זה אנו גם נוהגים לקלוט בשביעית תוצרת מהישובים הסמוכים לאילת שחשובים חו"ל ולא נוהג שם דין שביעית, ולדעת החזו"א נקטינן כהריטב"א דכל שהוא חו"ל נוהג בו יו"ט שני (עי"ש).
ובנידו"ד שאלנו קמיה רבינו זצוק"ל אם מותר לקבל תוצרת שנלקטה באסרו חג שהרי עפ"י הוראתו נלקטה ביו"ט שני. והשיב רבינו להיתר הואיל ומעיקר הדין כל תוצרת שנלקטה ר"ל בשבת ויו"ט מותרת לאחרים במוצאי שבת וק"ו במוצאי יו"ט, וראה מש"כ בקונטרס "מעשה שבת" (הנד' בישא יוסף ח"א סי' סח). ועוד יש צירוף להתיר דכל האיסור להנות ממעשה שבת הינו קנס שקנסו חכמים, ובכה"ג דיש שפסקו דבאילת אין נוהג יו"ט שני, (ראה ספר א"י להגרימ"ט) אין מקום לקונסם.
ולענין השאלה האם מותר לשלוח לשם בן א"י שישגיח בשעת לקיטת הפירות, הורה מרן זצוק"ל להקל בזה. ועפ"י הרשום אצלי היה זה בצירוף כמה סיבות, הראשונה דכל האיסור לבן א"י לעשות מלאכה בחו"ל ביו"ט שני הינו מפני המחלוקת (עי' שו"ע ס' תסח סעי' ד) ובנידו"ד אין חשש מחלוקת, משום שכאמור יש שפוסקים שאין נוהג שם יו"ט שני, וזהו המנהג הרווח בעיר. ועוד אפשר להוסיף דיתכן דהשדות הינם מחוץ לתחום הישוב, ועי' במג"א (סי' תצו סק"ז) בשם הרמב"ן במלחמות ובמ"ב (סי' תסח ס"ק יד).
וע"כ למעשה מותר לקלוט תוצרת שנלקטה באזור הערבה הדרומית סמוך לאילת ביו"ט שני של גלויות, ואף ניתן לשלוח לשם משגיח שהוא בן ארץ ישראל דוקא, ולא תושב העיר אילת (דלדעת רבינו חייב לנהוג שם ככל הלכות יו"ט).
