הבא: סימן קי"א בא' שאכל מצה ושכח לברך על אכילת מצה <<
או"ח ג' סימן ק"י
מרור בחשש מעשר עני
בדבר הנידון אי שרי לצאת י"ח מצות אכילת מרור בירק שיש חשש שלא נתנו ממנו מעשר עני כדין.
הנה בעיקר דין "לכם" אי הוי גם במרור כבמצה, תליא בטעם הפסול במרור גזול, דאי הטעם כפי מה שכתבו הפוסקים (עיין מ"ב סי' תעג סקל"ג, וראה ביה"ל סי' תנד ד"ה אין) שכשם שאין יוצאין במצה גזולה, כך אין יוצאין במרור גזול, הרי מבואר דמרור הוקש למצה, וא"כ ה"ה לענין דין "לכם", [ועי' מג"א (סי' תרלה ס"ק ג) שכתב לענין גזל עכו"ם, דגם למ"ד דשרי לא מיקרי לכם], וראה בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' פו) בגדרי "לכם".
ולענין מרור שיש ספק אם הוציאו ממנו את המעש"ר כבר הבאנו דעת מרן רבינו זצוק"ל שבשעת הדחק אפשר להסתמך על דברי החמדת שלמה (סימן א) להקל לצאת בו יד"ח אפי' שיש ספק אם הוא מעשר ראשון. ומנהג רבים מהיראים להחמיר בזה, יעו"ש. אולם לענין חשש מעשר עני – לכאורה חמור טפי, דלענין מעש"ר כשאינו נותנו ללוי, הרי אמרינן המוציא מחברו עליו הראיה וגם יכול לומר "קים לי" כמ"ש החזו"א שאין נותנים מעש"ר ללוי, ומשו"כ חשיב לכם, וק"ו שזה רק ספק אם במרור שהוא אוכל נמצא המעש"ר, או שנקבע בתוצרת אחרת. אבל כשהנידון הוא לענין מעשר עני מטבל ודאי שחייב בנתינה ואסור להשתמש בזה משום גזל מתנות עניים, (וכידוע כי לצערנו בהרבה מקומות שמפרישים מטבל ודאי גוזלים את המעשר עני מן העניים וכבר עורר מרן רבינו זצוק"ל על כך – לאו דווקא בהקשר לפסח. ולמעשה רק מספר ועדי כשרות קיבלו על עצמם לתקן הדבר, ולוואי ונזכה שיתוקן הדבר). ע"כ גם אם זה רק ספק שבמרור יש חלק של עניים (כי הגיע ממקומות שהפרישו והשאירו חלק העניים בגזילה בתוך הסחורה), אמר רבינו מרן זצוק"ל שיש בזה חסרון של "לכם" משום שהחסרון של "לכם" הוא גם משום הדין של "צדק משלך ותן לו", שחייב לתת מתנות עניים גם מספק, ואע"פ שהקונה הזה אפשר דפטור מנתינה לעני, הרי בכל אופן אין זה שלו. ומשום כך אם קנה ירק למרור שיש בו ספק אם המעשר עני ניתן כדין, הרי לכתחילה עדיף להקנות הירקות לגבאי צדקה ולקנות ממנו בחזרה, ואם אינו יכול לעשות כן אפשר לסמוך על הסוברים דמה לי הן מה לי דמיהן וליתן כסף בשווי הירקות לעניים. (עיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שמ, חזו"א מעשרות סי' ח אות ה ד"ה וברדב"ז) ויש להעיר דשבעתיים יש להיזהר באותם מקומות שקובעים המעשר עני בכל פרי ופרי שבזה הרי בכל כזית שאוכל מסתבר שיש חלק של עני. וכאמור אף כשקונה במקומות שאין קובעים את המע"ע בכל פרי ופרי, יראה ליתן מעות שלא יהא בידו גזל מתנות עניים. והרוצה להדר יתן כסכום כל הירקות שבידו לגבאי צדקה כי יתכן וכל הירקות שקנה הם מאותם ירקות שנקבעו למעשר עני, ודו"ק.
והנה חשבתי בליבי למצוא זכות על כל אלו שאינם מקפידים בזה לפחות בירק חסה (שרבים נוטלים למרור), כי החסה גדלה בתוך חממות וא"כ אולי אפשר להקל שמכיון שחממה הינה בית משום כך לא חייבו נתינה במעשר עני, ותלוי הדבר בדברי הרמב"ם (פ"א ה"י מהל' מעשר) בדין חיוב בית מכל מקום. אך הרוצה לצאת מן הספק יעשה כמ"ש לעיל, ועיין במ"ש בישא יוסף (ח"ב זרעים סי' כז).