הבא: סימן קי"ט הנהגות ימי הספירה <<
או"ח ג' סימן קי"ח
תספורת בר"ח אייר שחל בער"ש (אי חיישינן לצוואת ר"י החסיד)
בדבר השאלה לברר דעת מרן רבינו זצוק"ל אם בר"ח אייר שחל בער"ש יכול להסתפר, או דיש לחוש לצוואת ר"י החסיד.
הנה בהלכות שבת (סי' רס) כתב המשנה ברורה וז"ל "יש מקומות שאין מגלחין ואין נוטלין צפרנים בראש חדש אפילו חל ביום ערב שבת קדש כי כיון צוה רבנו יהודה החסיד". ואכן כן כתוב בצוואת ר"י החסיד (אות נז) לאסור גילוח בר"ח. [ויש לדון אם כונתו מחמת כמו סרך איסור וכמו שאסור בחוה"מ, או שהוא בכלל הדברים שאוסר ר"י החסיד מחמת הסכנה, מכל מקום המ"ב מביא את הצוואה].
ואילו בהלכות ספירת העומר (סי' תצג סק"ה) מתיר המ"ב לגלח בר"ח אייר שחל בערב שבת. ואמנם בלשון המ"ב כתוב "אם חל ר"ח בשבת כיון שיש תוספת שמחה שבת ור"ח יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת" – אולם כבר הביאו האחרונים שר"ח אייר הוא ב' ימים, ולא יתכן שיהא ר"ח ביום שבת ולמחרתו ביום א' דלא בד"ו פסח, ולכן כל ר"ח אייר שחל בשבת גם ערב שבת הוא ראש חודש, ועל כרחך שהמ"ב מתיר בכה"ג להסתפר בר"ח. ולא הזכיר ענין צוואת רבי יהודה החסיד.
ובשו"ת שלמת חיים (מהדורת קרן רא"ם סי' דש) כתב הגר"ש סאבעל בשם הגאון רי"ח זוננפלד זצוק"ל שאין זו סתירה הואיל ובמ"ב (בסימן רס) כתב ד"יש מקומות" שנוהגים כמו צוואת ר"י החסיד, ולא אליהם כיון המ"ב בהלכות ספירת העומר, אלא דוקא לאותם מקומות שלא חששו לצוואת ר"י החסיד, שלהם אכן מותר להסתפר בערב שבת שהוא ר"ח אייר.
והנה נשאל שאלה זו מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל – והשיב, דמכיון שאין צוואת ר"י החסיד אוסרת מן הדין, לכן בכל ערב שבת, שיכול להסתפר ביום אחר הביא המ"ב צוואת ר"י החסיד, אבל כאן שהאפשרות להסתפר היא דווקא בר"ח (שהרי בימי הספירה אנו עוסקים) הביא המ"ב הדין ולא הזכיר צוואת ר"י החסיד (וראיתי בספר משנת אברהם ח"א בצוואת ר"י החסיד שביקש לומר דאיסור התספורת בר"ח חשיב כעין מכוון מלאכתו דווקא לר"ח – וכמו שאסרו מכוון מלאכתו במועד – ואם כן ברור שמי שנוהג שלא להתספר מפסח הרי ההיתר בר"ח אייר קיל טפי. אלא דלכאורה אותם הנוהגים שמנהגי הספירה מתחילים בר"ח אייר חמיר טפי, ודו"ק), מ"מ דעת מרן רבינו זצוק"ל כהכרעת המ"ב דבע"ש ר"ח אייר יכול להסתפר.