(הבא: סימן קי"ח תספורת בר"ח אייר שחל בער"ש (אי חיישינן לצוואת ר"י החסיד <<
או"ח ג' סימן קי"ז
בענין שמיעת מנגינות באסרו חג פסח
מה ששאלת אם מותר לשמוע מנגינות ב"אסרו חג" פסח או דאסור משום אבילות ככל ימי ספירת העומר.
הנה ענין "אסרו חג" נזכר ברמ"א (סו"ס תכט), "נוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג והוא אסרו חג", וכתב המג"א דהמנהג שלא להתענות בכל אסרו חג, וכונתו דל"ד אסרו חג של שבועות דנזכר בגמ' חגיגה (דף ח ע"א) דר"ט לא התיר להתענות בו, משום שהוא יום טבוח של עצרת, אלא אף אחר סוכות ופסח המנהג שאין מתענים. ובירו' (ע"ז פ"א ה"א, הביא דבריו ב"י בסי' צד) נקרא אסרו חג בשם "בריה דמועדא".
והנה כתב הרמ"א (סי' תצג) להתיר לעשות אירוסין בימים שבין פסח לעצרת, וכתב ע"ז המ"ב (סק"ג) "אבל לעשות ריקודים ומחולות נהגו איסור, וכ"ש בשאר ריקודים ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר". והוסיף בשעה"צ (ס"ק ד), מהפרמ"ג בשם הא"ר דאף הנוהגים להקל בתספורת עד ר"ח אייר ומר"ח סיון, (לפי השיטות השונות) "יש להסתפק אם יש להקל בריקודים ומחולות של רשות", הרי דריקודים ומחולות שיש בהם ענין של שמחה, אוסר המ"ב אפי' בזמן שהתירו להסתפר, ואעפ"י שמנהג התספורת מקורו בדברי הראשונים, והוא יותר מפורש מדין ריקודים ומחולות.
ולכאו' ה"ה לענין שמיעת מנגינות כמו שכבר כתבנו בישא יוסף (ח"א סי' קב) בשם רבינו זצוק"ל לאסור בימי הספירה כלי זמר שלא לצורך מצוה.
ומה שבקשת לומר שאפשר ד"אסרו חג" שאני ולרום חשיבותו לא יהיה בו איסור בשמיעת מנגינות של רשות. הנה בפרמ"ג (במשב"ז שם סוסק"ד) למד בדברי המג"א (שם סק"א) דמש"כ לאסור ריקודים ומחולות של רשות כונתו אף בחוה"מ, וז"ל הפרמ"ג "ע"י מג"א, ריקודים ומחולות רשות יש לאסור בחוה"מ פסח". ויש לעיין דבא"א הביא דברי הא"ר שהסתפק אם בחודש ניסן עד ר"ח אייר ומר"ח סיון עד שבועות שרי בריקודים של רשות, ונראין הדברים דלא ברירא ליה דהמג"א פליג על הא"ר ואוסר אף בחוה"מ, אולם במשב"ז כאמור כתב כדבר פשוט לאסור ריקודים של רשות בחוה"מ, והגם שאנו נוהגים להקל בריקודים ובשמיעת מנגינות בחוה"מ, אבל ודאי שיש ללמוד מזה דבחלוף המועד ואפי' ב"אסרו חג" יש לאסור ריקודים ומחולות ושמיעת מנגינות של רשות.
ואכן שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל דאין להקל בשמיעת מנגינות באסרו חג – כבכל ימי הספירה.
