הבא: סימן פ"ו אמר יעלה ויבוא בשומע תפילה <<
או"ח ג' סימן פ"ה
דין עירוב צורת פתח לתחומין
בס"ד ט"ו אלול ס"ה
שלו' רב,
אודות השאלה של החשבת צוה"פ לגבול העיר – לענין תחומין. בהתאם לבקשתו שאלתי פי מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל והשיב דזהו דבר פשוט שעירוב צוה"פ הנעשה כדין חשיב מחיצות העיר, עכת"ד.
ובקשת לידע מקור הדברים, ובעוניי לא מצאתי מקור מפורש, הגם שבשו"ע (בסי' תא) בדין עיר שמוקפת לדירה בחפצים שקנו שביתה, הביא המ"ב (סק"ז) ממ"א ועוד אחרונים "כיון שתקנו המבואות כדינן בצוה"פ נחשבת כולה מוקפת לדירה וכו', ומקומות הפרוצים הלא נתקנו בצוה"פ", ובענין מש"כ השו"ע (סי' תה סעי' ח) דביצא לדעת והחזירוהו עכו"ם לעירו המוקפת שכולה כד' אמות, כתב המ"ב (סק"מ) "וה"ה אם מבואותי' מתוקנים בצורת הפתח", אבל אין כתוב כאן מפורש שזה נחשב כחומה לתחומין. אולם מצד הסברא שם עיר למוקף לתחומין קיל טפי, דכל שאין מרחק בין הבתים הרי זו עיר אחת, ולעומת זאת לגבי דין עיר להחזרת חפצים ומי שיצא מחוץ לתחום בעינן חומה או צוה"פ, ולכן לענין תחומין ודאי שתועיל צוה"פ.
מכ"מ למעשה, כן שמעתי ממרן עט"ר (שליט"א) זצוק"ל שודאי נחשב כחומה.
והנני דו"ש ומברכו בברכת השנים כוח"ט
כעתירת מוקירו
יוסף י. אפרתי
כל הנ"ל כתבתי בחיי מרן זצוק"ל עפ"י מה ששמעתי ממנו. אולם יש לציין לדברי החזו"א (סי' קי סק"כ ד"ה ואמנם אם) שכתב "וקרוב הדבר לומר דדוקא חומה המגינה על העיר, ולפיכך תוך החומה מקרי עיקר העיר אבל מחיצה במסיפס בעלמא לא", ויש לעיין בדברי קודשו של החזו"א שלדעתו מסתבר שגם עירוב צורת הפתח אינו מועיל להחשיבה מוקפת מחיצות לענין תחומין ועיין שונה הלכות (סימן שצח סוף סעיף ג).
