הבא: סימן ע"ה מעבר בשער עם מד מגנומטר בשבת קודש <<
או"ח ג' סימן ע"ד
בענין שימוש ב"שעון אלקטרוני" בשבת
אודות "שעון אלקטרוני" אשר בלחיצת כפתור משנים את התצוגה ע"ג המסך וכן ישנה אפשרות להדליק אור וכדו', האם מותר בשימוש בשבת קודש או דיש לחשוש דבלא משים ומתוך הרגל ילחץ על הכפתורים.
הנה בשנים קדמוניות שהחלו להשתמש בשעונים כאלו היתה הרגילות להאיר את המסך כדי להיטיב לראות את השעה המופיעה ע"ג הצג, ולכן בזמנו היה מורה מרן רבינו זצוק"ל שלא להשתמש בשעון כזה בשב"ק משום החשש שידליק את האור.
והיו שסברו דאין לאסור – משום דאין לנו לגזור גזירות מדעתנו. וכשהביאו טענה זו קדם רבינו זצוק"ל היה מחלק דמה שאין אנו רשאים לגזור גזירות מעצמנו, היינו שאין לנו לחדש גזירות חדשות, אבל נידו"ד דמי למה שחז"ל אסרו בשבת עשיית כל מיני פעולות המותרות מחמת עצמן אם ע"י עשייתן ומתוך הרגילות ניתן להגיע לפעולה של איסור. והביא דוגמא לדבר ממימרא דר' הונא (בשבת דף פא) ונפסק בשו"ע (סי' שיב) "דאסור לפנות (לעשות צרכיו) בשדה ניר בשבת שמא יבוא לאשווי גומות". הרי דכל פעולה שבדרך רגילותה חיישינן שמא יגיע לאיסור, אסור לעשותה בשבת, וא"כ ודאי שבנידו"ד שהרגילות בחול לעשות פעולה שהיא מעשה איסור, דיש לאסור שימוש בשעון זה בשב"ק ואין שייך זה לנידון האחרונים שאין לגזור גזירות חדשות.
ובהיותי בזה יש להוסיף דכבר הבאנו (בישא יוסף ח"ב סי' פו) דלדעת האגר"מ (או"ח ח"ד סי' ס) אסור להשתמש בשב"ק במערכות חשמליות המופעלות באופן אוטומטי, והגם שבנידון זה גופא רוב גדולי ישראל לא הסכימו עמו (וכמצוין שם), הרי מצאנו לגדולי ישראל שסברו דבמקומות שיש לגדור פירצה אין מניעה שחכמי ישראל יאסרו הדבר וכמובא בדברי מרן החזו"א (או"ח סי' מח סק"ו) לענין מטריה יעוי"ש.
אכן לאחר כמה שנים שנתרגלו הבריות בשימוש בשעון האלקטרוני וכבר לא היתה רגילות להדליק את האור בכל עת לצורך ראית השעה, אמר רבינו זצוק"ל דבכה"ג אפשר דאין צורך לאסור הדבר, ובהמשך השנים התיר הדבר.
וטעמו ונימוקו שצורת השימוש של הבנ"א בשעון היא קובעת האם צריך לאסור הדבר. ולכן בתחילה כאשר המשתמשים לא היו רגילים לשעונים החדשים הללו ומשמשו בכל שעה בכפתורים הרי שהיה צריך לאסור הדבר, אולם כאשר דשו רבים בדבר והשתמשו בשעון בלי ללחוץ בכפתורים הרי דאין טעם לאסור וניתן להשתמש בשעון בשבת קודש.
