הבא: סימן ע"ד בענין שימוש ב"שעון אלקטרוני" בשבת <<
או"ח ג' סימן ע"ג
לענין מוקצה בתרופות
הנני קבלתי מכתבך בו שאלת אודות מש"כ בשם רבינו זצוק"ל (ישא יוסף או"ח ח"ב סי' פד) בענין מוקצה בתרופות, וכתבנו שם שאדם המשמש חולה ורגיל בהכנת התרופות בשבילו, לא חשיבי התרופות מוקצה אצלו. והנני לבקשתך להרחיב הדברים.
הנה בענין תרופות אי הוי מוקצה יש לעיין מכמה אנפין, יש מקום לומר דתרופות הוי כמוקצה מחמת גופו שאין להם שום שימוש בש"ק – אלא שלחולה התירו ליטול תרופה, ואם כן בחולה שמותר לו ליטול תרופה ואין עליו גזירה של שחיקת סממנים, צריך לומר שכמו שהתירו לו ליטול תרופה אע"פ שיש גזירה של שחיקת סממנים כן התירו לו לטלטל מוקצה בשבת. אמנם אפשר לומר דתרופה אינה מוקצה מחמת גופו, ושפיר חשיב אוכל או כלי, אלא שמכיון שלרוב בני אדם השימוש בתרופה הינו שימוש אסור (מחמת הגזירה) חשיב "מלאכתו לאיסור". ובזה הי' אפשר לחלק ולומר כי כאשר החולה לפנינו או אפילו יש חולה בסביבה, שיתכן ויהא זקוק לתרופה זו, יהא מותר לטלטל התרופה משום שבכה"ג חשיב צורך גופו. ואולי אפשר לומר שיש הפרש בין תרופה שמיועדת לחולים ממש – שעיקר שימושה הוי להיתר (כי על חולה לא גזרו איסור שחיקת סממנים) לבין תרופות משככי כאבים קלים שעיקר שימושם אינו לחולים אלא הם מיועדים למי שחש בראשו וכדו' ואם כן בכה"ג חשיב שעומד לאיסור ודו"ק.
והנה מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' לד אות לא סק"א) נקט דתרופה חשיב מוקצה שמלאכתו לאיסור, ולכך אסור לטלטלה מחמה לצל, משא"כ מאכל בהמה דמבואר בשו"ע (סי' שח סכ"ט) דאם החיה ועוף מצויים שרי לטלטלם דהרי עומד רק להיתר. ויש לעיין בדבריו אי כוונתו שגם אם יש חולה אינו דומה למאכל בהמה דהתרופה במהותה עומדת לאיסור, או דווקא כאשר אין חולה לפנינו חשיב מלאכתו לאיסור שעיקר התרופה לאיסור (הגם שיש להתבונן – מדוע לא נאמר שתרופות המיועדות לחולים ממש יחשבו שהם מיועדות להיתר) , ואם מרן הגרש"ז חילק בין תרופה למאכל בהמה, הרי אפשר שכוונתו שתרופה דמיא לנידון של מוקצה במאכל בהמה ועופות שאינם מצויים, שאם אין לו מאותו מין חיה או עוף אסור לטלטל מאכל הראוי לחיה זו, אמנם כאשר בבעלותו אותו מין חיה מותר לטלטל, ואם כן לפי זה הוא הדין כשיש חולה בתוך ביתו הזקוק לתרופה, הרי בכה"ג אפשר דלא חל שם מוקצה, ורק כאשר אין חולה בתוך ביתו חשיב מוקצה.
ולמעשה, כבר הבאנו (בישא יוסף שם) דלדעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל תרופה הנמצאת בשימוש החולה אינה מוקצה כלפי המשתמש, ואף לסובבים את החולה, וכתב על זה מרן הגר"ח קניבסקי בכי"ק דלדעת מרן החזו"א תרופה לאחר השימוש הוי מוקצה ע"ש.
