הבא: סימן מ"ג פת הבאה בכיסנין <<
או"ח ג' סימן מ"ב
האם צריך להקדים מזון דגים ברשותו – לסעודתו
בדבר שאלתו שבביתו יש אקווריום לדגי נוי והתעורר לכך שיתכן וחייב להקדים בכל פעם ליתן מזונם קודם לסעודתו.
הנה מקור הדין הוא מהא דאמר רב יהודה אמר רב (ברכות דף מ ע"א) "אסור לאדם שיאכל קודם שיתן אוכל לבהמתו, שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך, והדר ואכלת ושבעת", ויש לעיין אם הדבר הינו איסור או משנת חסידים – וברמב"ם (פ"ט מעבדים ה"ח) מביא דרכי, "מידת חסידות ודרכי חכמה וכו'" כיצד לנהוג בעבדים, ובכלל זה "ומקדימים מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן", הרי דלדעת הרמב"ם יש להקדים מאכל בהמה משום מידת חסידות. אמנם מהא דכתב בשו"ע (סי' קסז סעיף ו) דאם שח בין ברכה לאכילה בדברים מענין הדבר שמברכין עליו כגון שאמר תנו מאכל לבהמה אינו צריך לחזור ולברך, למדו הנושאי-כלים (ראה מ"ב סק"מ) דטעם הדבר דהוא "מעניני הסעודה דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו", הרי דהבינו שדבר זה אסור לעשותו ומשום כך לא הוי הפסק ובביה"ל (ד"ה ומכל מקום) הביא דהמג"א (סי' רעא) ס"ל דלאכול קודם שיתן לבהמתו הוי איסור דאורייתא, אמנם פשטות הדבר דהוא איסור דרבנן והפסוק הינו אסמכתא בעלמא.
עוד יש לעיין אם האיסור הוא דווקא בבהמה כלשון הפסוק או גם בשאר בע"ח. ובברכי יוסף (סי' קנז) הביא בשם סבו מהר"א אזולאי דין זה לענין תרנגולים, שכתב "שצריך ליזהר לצוות לתת מאכל לתרנגולים בבוקר כדי שלא יעבור על איסור צער בעלי חיים", ומבואר גם דנקט דהטעם הוא משום צעב"ח, ולכאורה ה"ה גם בדגים. וראיתי בשו"ת שאילת יעב"ץ (סי' יז) דדן דאפשר דרק בבהמות שהם בני מלאכה איכא האי דינא, אמנם בהמשך דבריו כשדן שהמגדל כלב או חתול בתוך ביתו חייב להקדים אכילתם לאכילתו, כתב "ולא גרע מעופות דחשיבי בעלי מלאכה כדאמרינן דש באווזים ותרנגולים, ואפי' דגים חשיב ליה תלמודא בני מלאכה, כדרחבה שהנהיג בעיזא ושיבוטא", אבל לא זכיתי להבין דבריו הקדושים דודאי רוב הדגים אינם ראויים למלאכה.
והנה כששאלנו קמיה רבינו מרן זצוק"ל השיב דבדגים אין צריך להקפיד, אבל כמדומני שטעמו לא הי' כי עצם הדין אינו נהוג בדגים, אלא שמסתמא יש להם עדיין אוכל (כנראה מכיון שאין הבעלים נותן כמות מדויקת), וכנראה צירף גם הא דבעצם הדין יש שיטות שהוא רק מידת חסידות כמבואר לעיל, ואפשר שצירף גם את מ"ש לעיל, שדינא דגמרא נאמר דוקא בבהמה. ושמעתי פעם אחת שאמרו בשמו לגבי דגים דחשיב לענין שבת שאין מזונותיו מוטלין עליו, ואיני יודע אם מפומיה נפיק הכי, כי אחרי שמניח אותם באקווריום שלו הרי חשיב מזונותיו עליו כמבואר בחיי אדם (הלכות שבת כלל לא ס"פ) דדגים חשיב מזונותיהם עליך, ואולי כוונתו דכיון דיכול להניח מערב שבת א"צ להוסיף בש"ק.