הבא: סימן ל"ה בימה מוגבהת בבית הכנסת <<
או"ח ג' סימן ל"ד
בענין הוצאת וגלילת שני ספרי תורה
מה שאירע בבימ"ד אחד שבאו להוציא שני ספרי תורה, האחד לצורך קריאת הפרשה והשני לצורך קריאת מועד – שכן הדין להוציא ב' ספרי תורה משום כבוד הציבור, אלא שכשבאו להוציא הספר השני ראו שיצטרכו לגוללו הרבה, ואילו אם יוציאו רק ס"ת אחד יגללו מעט ויהיה פחות טירחא דציבורא, ונסתפקו, האם להוציא רק ספר אחד, או שיוציאו שנים כמנהג להוציא ב' ס"ת בשתי קריאות.
הנה ענין הוצאת ב' ספרי תורה (עי' סי' קמד סעי' ג) הוא משום שאין גוללין ס"ת בציבור מפני כבוד הציבור, כמבואר ביומא (דף י), ופרש"י "מפני כבוד הציבור שיהו מצפין ודוממין לכך".
ונודע בשערים (ראה לוח אר"י) ההנהגה שהיתה בבית מדרשו של הגר"ש סלאנט שכשחל פרשת שקלים בפרשת תרומה, הוציאו רק ספר אחד, היות וזמן ההגבהה והגלילה, והנחת הס"ת השני, ארוך יותר מאשר לגלול מפרשת תרומה לפרשת כי תשא. ובשם מרן החזו"א מובא שגם באופן כזה יוציאו ב' ספרים מכיון דעכ"פ צריך לגלול ולא חילק בין מעט להרבה [ואולי גם יש דין לקרוא את כל אחד מהב' פרשיות בספ"ת בפ"ע]. והביאו משמי' דמרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שציין מקור והוכחה לדעת מרן החזו"א ממש"כ הרמב"ם (בפי"ג מה' תפלה הכ"ב) שכתב "כל פרשה מארבע פרשיות האלו אחד קורא אותה בספר שני אחר שקוראין סדר אותה שבת בספר שהוציאו ראשון" (עי' ספר שיח הלכה ח"ג עמ' רל).
והנה לכאורה בנידון דידן אפשר לדון שכיון שבין כך ובין כך יצטרכו לגלול בציבור את ב' הספרים אולי יש מקום גם לדעת מרן החזו"א שיוציאו רק ספר אחד, שהרי יהיה בזה פחות טירחה דציבורא.
אולם הוראת מרן רבינו זצוק"ל היתה שאעפ"כ ראוי שלא לשנות ממנהגם של ישראל ולהוציא שני ספרי תורה.
