הבא: סימן ל"ד בענין הוצאת וגלילת שני ספרי תורה <<
או"ח ג' סימן ל"ג
בדין עליה לאב ובנו בזה אחר זה
בדבר השאלה אודות בית כנסת שיש בו ספר תורה אחד ואחרי הקריאה בחובת היום מגלגלים הס"ת לפרשת המפטיר ובקשו לקרות אב ובן לאחרון ומפטיר.
הנה בב"י (סי' קמא) הביא דעה שאין לקרות לתורה שני אחים או אב ובן בזה אח"ז מפני שהם פסולים לעדות זל"ז, וכתוב עדות ד' נאמנה. אמנם להלכה כתב בשו"ע (שם סעי' ו) דהטעם הוא משום עין הרע. וכתב הרמ"א בשם המהרי"ט דגם למפטיר אחר שביעי לא יקראו משם עין הרע. ובמ"ב (ס"ק יח) כתב שכיון שמן הדין מותר להעלות אב ובנו זא"ז, לכן בדיעבד אם קראוהו וכבר עלה לא ירד. ולדעת המ"ב כל שהעליה השני' בס"ת אחר מותר. ובשערי אפרים (שער א סעי' לב) כתב שבמקום שהקריאה בספר תורה השני היא מהז' קרואים (כמו ר"ח טבת שחל בשבת) יש להחמיר. אמנם בניד"ד שקורין המפטיר באותו הספר לכאורה חמיר טפי.
ושמעתי מרבינו מרן זצוק"ל שבמקום צורך אפשר להקל להעלות אב ובנו מפטיר אחרי אחרון בספר תורה אחד, עם הפסק של אמירת קדיש, הואיל ויש כאן גם תוספת הפסק שצריכים לגלול הספר למקום אחר. והיינו דגלגול הספר למקו"א ראוי להחשב במקום הצורך להפסק – בנוסף לכך שזה קריאה אחרת ויש גם קדיש שמפסיק, כדוגמת מש"כ המ"ב דבספר תורה אחר מותר.
