או"ח ג' סימן ל"א
אמירת יהי רצון אחרי קרה"ת כשאחד מבעלי ברית בביהכנ"ס
אודות אמירת היהי רצון אחרי קרה"ת ביום שאחד מבעלי הברית מתפלל בביהכנ"ס.
הנה המנהג הוא שאמירת יהי רצון וכו'. אחרי קריאת התורה נאמרת רק אם אומרים תחנון באותו יום, ולכן כתב הש"ך (יור"ד רסו ס"ק כד) דאם יש מילה אין אומרים יהי רצון – וכן הוא המנהג, אמנם יש מקום לדון שאין היהי רצון תלוי בתחנון ולכן היו מגדולי ישראל שנהגו לומר, ואפשר לתמוך מנהגם בדברי היעב"ץ במגדל עוז (בתחילת דבריו אודות ברית מילה, בריכה עליונה נחל עשירי יאור ב אות ו) שכתב שיש לומר משום שיש בזה בקשה לחיי הנימול בתוך כל כלל ישראל. ויש להעיר שבסידור בית יעקב נדפס בדינים אחרי גלילת התורה (אות ג) "ובשני וחמישי אומר השליח ציבור יהי רצון, ואין צריך להמתין עד שיגמור הגולל, ובמילה אין אומרים", וזה כנגד דברי היעב"ץ במגדל עוז. ויתכן דדין זה אינו מהיעב"ץ, שהרי ידוע שיש הוצאות שהדפיסו שם תוספות שכנראה אינם מהיעב"ץ, ואכן גם בהלכות מילה הנדפסים בחלק מסידורי בית יעקב (בדף קא דין פב) כתוב שבמילה בתענית ציבור "אומרים וכו', יהי רצון שאחר קה"ת ולא והוא רחום ונפילת אפים ויש אומרים גם יהי רצון" וכל זה הביא בשם מ"ע – הלא זה מגדל עוז, הרי שגם כאן הדפיס בתחילה דעת היעב"ץ שאומר יהי רצון, ורק בדעת הי"א – צירף היהי רצון עם אותם דברים שאין אומרים, הרי דגם מסדר ההלכות בסידור זה – ידע שהמנהג שלא לומר בברית מילה יהי רצון אינו מהיעב"ץ.
והלכה למעשה שמעתי ממרן שליט"א שיש לנהוג כפי המקובל, וביום שאחד מבעלי הברית מתפלל בביהכ"נ אין אומרים יהי רצון.
