הבא: סימן כ"א בענין שילוב אצבעות הידים <<
או"ח ג' סימן כ'
בענין תפילת שמונה עשרה בשכיבה ובישיבה
קי"ל דתפילת שמונה עשרה צריכה להיות בעמידה. וכבר הבאנו בישא יוסף (ח"א סי' כב) דרבינו הקפיד מאד על תפילה בעמידה ולדעתו מי שנמצא במטוס צריך לעשות כל טצדקי כדי להתפלל בעמידה, שהרי כתב המחבר (סעי' ט) דמי שהוכרח להתפלל מיושב, לכשיתאפשר לו, צריך לחזור ולהתפלל מעומד. אכן כשהיה מרן רבינו זצוק"ל חולה והורו לו הרופאים שאין לו לקום ממיטתו היה מתפלל תפילת שמונה עשרה בשכיבה וכמש"כ בשו"ע (סי' צד סעי' ו) דחולה מתפלל אפי שוכב על צידו.
ופעם א' נשאל רבינו מחולה, אם להעדיף תפילה בשכיבה ולכוון בכל התפילה, או להעדיף תפילה בעמידה ובאופן זה יוכל לכוון בקושי בברכה הראשונה, ואמר רבינו שעדיף להתפלל בעמידה.
והנה לכאורה הוראת מרן זצוק"ל נסתרת מדברי המג"א (בסקי"ד) שכתב דמי שמהלך בדרך והגיע זמן תפילה ואין לו אפשרות להתפלל בדרך בעמידה אלא בהליכה או בישיבה, ויש בידו גם אפשרות להגיע למלון ולהתפלל שם בעמידה אלא שיבלבלוהו שם בני הבית, "נ"ל דבדרך עדיף, דרש"י (ברכות דף ל ע"א ד"ה תפילה מעומד עדיף) פי' הטעם דתפילה מעומד עדיף מפני שיוכל לכוון יותר, והא קחזינן דבדרך יוכל לכוון יותר", וא"כ מבואר בדברי המג"א דעדיף תפילה בישיבה בכונה מאשר בעמידה בלא כונה, וזה היפך מהוראת רבינו, דהרי בישיבה יוכל החולה לכוון יותר.
ובהסבר הוראת מרן רבינו זצוק"ל צריך לומר דכבר כתב בפרמ"ג (א"א ס"ק יד) דהא דכתב רש"י דתפילה בעמידה עדיפא מתפילה בהליכה משום מעלת הכונה, זה דוקא לענין הליכה, אולם לענין תפילה בישיבה "בלא"ה י"ל מעומד עדיף דומיא דקרבן בעינן, ויושב פסול לקרבן", והיינו דבתפילה בישיבה יש פסול בפ"ע. ועוד הוסיף שם בפמ"ג דבלא"ה אין אנו מכוונין כהוגן, ולכן אין להעדיף ישיבה בגין כך. ובזה נתישבה הוראת רבינו זצוק"ל.
ובר מן דין נלענ"ד דאפשר דשונה נידון דידן מנידון דמהמג"א. דהלא שם הנידון הוא חשש שיבלבלוהו בני הבית ויפריעוהו מתפילתו, כלומר הפרעה חיצונית שתפריע לעצם התפילה אולם כאן אינו אלא חשש שלא יוכל לכוון כראוי בהיותו עומד. ועוד יש להוסיף דבנידו"ד הרי יוכל לכוון בברכה ראשונה, ובאופן זה יתכן דאף המג"א יודה דעמידה עדיפא.
והנה בשו"ת אגר"מ (או"ח ח"ד סו"ס כ) כתב דמי שקשה לו העמידה באוירון ויהיה טרוד בשביל זה, טוב יותר שיתפלל שמו"ע בישיבה ולעמוד קודם הכריעות, והוסיף וציין "ועי' במג"א ס"ק י"ד". ונראה כונתו דיסוד הדברים להתחשב בטירדת העמידה ולהעדיף ישיבה על פניה מקורו מדברי המג"א הללו. וכבר הבאנו שמרן זצוק"ל ס"ל להתפלל באוירון בעמידה, והן הן הדברים האמורים לעיל דלדעת מרן זצוק"ל ישיבה הוה פסול ויש להעדיף עמידה (גם במקום שיקשה עליו לכוין), על פני ישיבה בכוונה טובה יותר וכמש"כ.
