הבא: סימן כ"ז בהתעורר ספק על חזקת הכהונה – אם יעלה לדוכן <<
או"ח ג' סימן כ"ו
בענין אמירת מוריד הגשם בקמץ, ושובה אלינו במוסף של שלוש רגלים
רבים מהמתפללים בנוסח אשכנז נוהגים לומר מוריד הגשם בסגול תחת הגימ"ל ולא בקמץ (כמו שנראה לכאו' משום שמוריד הגשם הוא "סוף פסוק") משום שתיקון זה לאומרו בקמץ מקורו במה שכתב בספר ויעתר יצחק שחיברו יצחק סטאנוב (וכדרכו רמיה, בשער הספר לא נכתב שמו אלא הוא מונה "ארבעה מטיבי צעד בדקדוק לשון הקודש", אשר על פיהם הוא מביא פסקי ההגהות על סדר התפילה, וחד מינהו הוא היעב"ץ ועמו "המדקדק הרבני מהו' יצחק לבית לוי בס' איגרת בית תפילה" וספר זה חיברו סטאנוב בעצמו כי"ב שנה טרם הוציא את הספר ויעתר יצחק), ובעקבותיו הדפיסו בסידורים בנוסח אשכנז שינוי זה, ומכיון שקודם לכן לא נהגו כן הרי לדעת המעוררים אין לילך אחרי "תיקון" שמקורו באיש כסטאנוב שנמנה על ה"משכילים", ויש להשיב עטרת אמירת הגשם בסגול למקומה (וכפי שנוהגים המתפללים בנוסח ספרד – חסידים, ועי' שו"ת שמן רוקח ח"ג סי' לב ושו"ת לבושי מרדכי מהדורה ד סי' ריג).
הנה לא כן דעת מרן רבינו זצוק"ל שהיה מורה ובא לומר מוריד הגשם בקמץ כפי הנדפס בסידורים נוסח אשכנז שנים רבות, ואף ציין כי כך נדפס בסידור רעדלהיים שיצא לאור ע"י רבי בנימין וואלף הידנהיים, ובנוסח זה התפללו יראים ושלמים קדושי עליון, ולכן עלינו להמשיך בנוסח זה ולומר מוריד הגשם בקמץ.
וזאת למודעי, כי אכן היו כאלו שרצו להפך בזכותו של סטאנוב ולהביא ראיה לזכותו הואיל והוזכר על ידי גדולי ישראל ובכללם הפרמ"ג, ראה בפתיחות (אגרות לאו"ח ח"א "אגרת שכתב המחבר לאחד ממלמדי הזמן" למוהר"ר עקיבא אות ג) שכתב "ומקרוב נדפס סידור עם ויעתר יצחק כן כתב", ושם (בהמשך) "ובסידור שערי תפלה ויעתר יצחק ושאר ספרים כמדומה לא עיינו בתשבי כאמור", ויש עוד מגדולי ישראל שהזכירוהו כמו המהר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה (ח"א סי' כא, וראה עוד כרם שלמה לר"ש האס סי' קפט) ואם כן לדעתם מכאן מוכח כי דבריו נתקבלו על גדולי ישראל. ואכן מסר לי הרה"ג ר"א לופיאנסקי המו"ל של סידור עליות אליהו, שכאשר עסק בהוצאת הסידור הי' אצל מרן רבינו זצוק"ל ובתחילה כשדן לפניו בענין הגיית "גשם" הזכיר מרן רבינו זצוק"ל את העובדה כי סטאנוב מוזכר בפרמ"ג, אולם לאחר מכן כשהובא קדם רבינו הראיות אודות האיש לא היפך רבינו בזכותו, ואף הבנתי מרבינו שמסתבר כי הפרמ"ג עמד על מהותו של סטאנוב אע"פ שהזכירו.
אולם למעשה לדעת מרן רבינו אין בזה לשנות מכך שהגיית גשם צריכה להיות בקמץ, וטעמו הוא משום שכן נתקדש נוסח זה בפי רבבות אלפי ישראל. והארכתי בכל זה שלא תישמע הטענה כי מרן רבינו זצוק"ל הורה כן רק מחמת שהוזכר בפרמ"ג ואחרי שנתברר מהות האיש – שינה דעתו, לא כן הם הדברים.
ודאתינא להכא. גם במה שיש ת"ח חשובים שמעוררים כי בתפילת מוסף של ג' רגלים יש לומר "שובה עלינו בהמון רחמיך" שכן היא נוסחאת המחזורים הישנים, והשינוי לומר "שובה אלינו" אף הוא מקורו מסטאנוב, הרי גם בזה לדעת מרן רבינו זצוק"ל יש להמשיך ולומר שובה אלינו, אחרי שכך התפללו קדושי עליון ונתקדש הנוסח בכלל ישראל. ובענין זה אף הוסיף פעם אחת כי יש נוסחאות ישנות ממקור קדוש שמופיע בהם "שובה אלינו". אבל כאמור עיקר טעמו שאין לשנות מהנוסח שהתפללו בקהילות ישראל שנים רבות.
