הבא: סימן כ"ה בענין תפילת הדרך <<
או"ח ג' סימן כ"ד
אם מועילה תחילת תפילה בתוך הזמן
אודות שאלתך במי שדחוקה לו השעה, ואינו יכול לסיים התפילה בזמנה, אבל יכול להתחילה בתוך הזמן, האם יש צד שנאמר שחשיב כמי שהתפלל בזמן תפילה.
כבר נודע בשערים מה שכתב בשו"ת ארץ צבי (קוז'יגלוב סו"ס קכא בדברו אודות מצוות שדרך העולם לאחר) "אציע מענין לענין ע"ד מנהג רוב ההמון ששולחין מנות אחר צאת הכוכבים, שאין לו שום מקום ע"פ ההלכה דכבר עבר זמן המצוה". ובתוך שהוא מחפש לימוד זכות הביא "לימוד זכות על המתחיל להתפלל בזמן תפילה, אף שנמשך אחר הזמן", בשם היהודי הקדוש מפשיסחא שכל שהתחיל תפילתו בתוך זמן התפילה, הרי אף שנמשכה התפילה לאחר הזמן דינו כמתפלל בתוך הזמן. והביא ראי' לדבריו מדברי התוס' בברכות (דף ז ע"א ד"ה שאלמלא) שביאר הא דאיתיה בגמ' שבלעם היה יכול לכוון השעה שהקב"ה כועס, ומבואר בגמ' דזהו רגע כמימריה, והקשו התוס' מה יכול לומר בזמן קצר זה, ותירצו בתי' השני דמאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה, היה מזיק אפי' לאחר מכן. ולמד מזה דאף שרוב הקללה נאמרה לאחר הזמן, נחשבים כל דבריו כנאמרו בשעת הזעם של הקב"ה. ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הרי כל שיתחיל להתפלל בתוך הזמן תחשב כל התפילה כאילו אמרה בתוך הזמן.
אמנם להלכה מדברי רבותינו הפוסקים משמע דלא ס"ל הכי. דהנה בשו"ע (סי' קי סעי' א) בדין תפילת הביננו מבואר דבשעה"ד כגון שהוא בדרך וכדו' יכול להתפלל הביננו, ומבואר במג"א (מביאו המ"ב סק"א) דאם רואה שזמן התפילה עובר אם יתפלל ארוכה, מותר לכתחילה להתפלל הביננו, וכתב הערוך השולחן (בסעי' ה) דמלשון המג"א נמצא דאם התחיל בתפילה קודם גמר הזמן, ונמשכה התפילה לאחמ"כ, לא מקרי תפילה בזמנה, "דהא ודאי כוונתו שעתה עדיין לא עבר הזמן, דאל"כ מאי נ"מ, ולכן ס"ל שיתפלל הביננו ויסיים בתוך הזמן". וכן מפורש גם בלשון המג"א והמ"ב (סי' פט סוסק"ה ה) דכתב "וצריך לגמור התפילת שמו"ע בתוך השליש היום". ולא זו בלבד אלא דעל מה דכתב הרמ"א (בסי' קכד) בדין שליח ציבור בשעת הדחק "כגון שירא שיעבור זמן התפילה, יוכל להתפלל מיד בקול רם", ביאר במ"ב (סק"ז) דהיינו שלא יוכל לגמור הש"צ כל שמונה עשרה ברכות תוך זמן תפילה, הרי דלהמ"ב בעינן שאף תפילת הש"צ תסתיים בתוך זמן תפילה. ועי' גם בענין תפילת מנחה (סי' רלב) באם אין שהות ביום לגמור מנחה כיצד ינהגו.
אמנם הערוך השולחן הביא את הראיה מדברי התוספות (המובא לעיל), וכן הוא נוקט לדינא דאם התחיל בזמן תפילה מקרי תפילה בזמנה אעפ"י שמסיימה אחר זמנה.
והנה, הגם שנתפרסם בשם מרן רבינו זצוק"ל שאף הוא ס"ל הכי, על פי מה ששמעתי והבנתי ממרן רבינו זצוק"ל דעתו להלכה כפי המבואר מדברי המג"א והמ"ב דיש לגמור כל התפילה קודם סוף הזמן תפילה, ולא מהני שמתחיל בתוך הזמן.
ועי' בהערות למסכת ברכות על התוס' הנ"ל שרבינו ביאר בשיעור דמדברי התוס' אנו למדים דאם מתחיל תפילתו בעת רצון יכול להמשיך טובה ע"י תפילה זו גם לאחר העת רצון (וכדרכם של היהודי הקדוש מפשיסחא, והערוך השולחן), אולם לא למד רבינו מדברי התוס' לענין זמן תפילה, וזאת, הואיל דזמן תפילה אין זה רק ענין של "עת רצון", אלא דין שצריך להתפלל כל תפילתו בתוך זמן זה, וכמבואר בדברי המג"א והמ"ב דצריך להתפלל את כל התפילה בתוך זמן התפילה.
אולם ראיתי בדעת תורה (סי רפו) בדין תפילת מוסף שהביא מהפרמ"ג (א"א סי' תרכ) דאם מתחיל קודם ז' שעות שפיר דמי, אף שמשלים אחר ז', ומ"מ סיים בצ"ע. הרי דמצינו דלדעת הפרמ"ג יש מקום להסתפק שסגי בתחילת תפילה להחשיבו כמי שהתפלל בזמן (אמנם יש לעיין בדבריו בריש סי' פט וריש סי' קי וגם בנ"ד נשאר בצ"ע). ובהמשך דבריו הוסיף הדעת תורה וכתב ועיין כהאי גוונא במחצית השקל (סי' ו סק"ו) ותשובת בית יעקב בשם האר"י שכל עסק שאדם עוסק בבית הכנסת אחר התפילה היא נכללת תוך אותה ההשפעה של תפילת הציבור, והביא ראיה מדברי התוספות (שהזכרנום לעיל). והנה לא זכיתי להבין דברי הדעת תורה לצרף דברי המחה"ש והבית יעקב עם דברי הפרמ"ג – דהנה דברי הבית יעקב (הקדמון הנדפס בשנת תנו, או"ח סי' קכז) הינם לומר כי ראוי לומר תהלים אחרי התפילה, הואיל ואנו למדים מהתוספות "אם מתחיל להתפלל עם הציבור שהוא עת רצון אז אף אם יאמר אח"כ תחנונים אפילו ביחידי שלא עם הציבור, הוי כעת רצון, והוי כמו שמתפלל עם הציבור, משא"כ אם מתפלל תחנונים ושבחים ביחידי קודם התפילה", הרי דכל דבריו על השפעת התפילה על הזמן שאחרי זה לגבי התועלת באמירת תחנונים ותהלים, אך לא מצינו בדבריו שיש בזה משום לימוד כי חלק התפילה שאחרי זמן תפילה נחשב כאילו התפלל בתוך הזמן.
וכאמור דדעת מרן רבינו זצוק"ל דאין תחילת התפילה מועילה להחשיב את התפילה כבתוך זמנה. שו"ר דכן מובא גם בשם מרן החזו"א (עיין אורחות רבינו ח"ג עמ' רכה), ועפ"י הנאמר שם כן הורה מרן החזו"א לגבי תפילת מנחה שבזה רבו האחרונים שדנו בזה להקל אם ממשיך תפילתו בתוך שיעור ג' רבעי מיל אחרי שקיעה ראשונה (עי' מ"ב סי' רלג ס"ק יד ואכמ"ל).
והנה בזמנו – שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל דחייבים לסיים אף ברכות ק"ש תוך זמן ק"ש, ודון מינה דלא זו בלבד שצריך לסיים את הקריאת שמע בתוך הזמן – אלא אפילו את הברכות ק"ש, ולא אמרינן דמכיון דהתחיל הברכות ואף סיים ק"ש בתוך הזמן יכול להקל ולסיים הברכות אחרי הזמן.
