הבא: סימן כ"ב באיסור לעבור לפני המתפלל <<
או"ח ג' סימן כ"א
בענין שילוב אצבעות הידים
בענין מה שבקשת לברר הוראת והנהגת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל בשילוב אצבעות הידים אלו באלו.
בגמ' בשבת (דף י ע"א) איתא "רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי" ופי' רש"י "ופכר ידיה, חובק ידיו באצבעותיו, מרצי"ר בלע"ז, כאדם המצטער מאימת רבו". ולפי מה שמופיע בספרי התרגומים ללעזי רש"י מבואר דפכר ידיו היינו קליעת אצבעותיו זו בזו. וכ"כ השו"ע הרב (סי' צא סעי' ו) "דחובק את ידיו ואצבעותיו מאימת רבו ויראתו, דהיינו שחובק אצבעותיו של ידיו זה בשל זה כאדם ששובר אצבעותיו כשמצטער", ובמקורות הביא דחביקת ידיו הוא מדברי רש"י, והביאור שהכונה היא לחביקת האצבעות מקורו היא מדברי הט"ז (סי' צה סק"ג), ובשו"ע הרב הוסיף דמכיון שמבואר בגמ' שמנהגו של רבא היה שפכר ידיו יש מן החכמים שהיו עושים כן אף בעת שלום. אלא דסיים בדברי הט"ז (שם) וכתב "ומכל מקום טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום, כי בזה מוריד דין על עצמו". ויש מהראשונים שפי' שפכר ידיה היינו שמשלב ידיו (ללא האצבעות) וכמו שלמד הב"י בשי' הרמב"ם המפרש כך סוגית הגמ'. ואלו שלמדו דהכונה לשילוב האצבעות, יש מהם שכתבו דגם בזה חילקה הגמ' בין עת שלום לעת צער, דבזמן צער ראוי לעשות כן ובעת שלום יש להיזהר מזה שמוריד דינים ע"ע. וגם בזה יש לעיין אי הזהירות היא דוקא בעת התפילה או בכל זמן שהוא.
והנה ידוע דרבים משרי בית הזוהר כתבו דיש ליזהר בזה, ותלו מקור דבריהם בדברי הזוהר (ויקרא דף כד ע"א). וכן מובא בשם האריז"ל בשער המצוות (ר"פ עקב) שלא לשלב אצבעות ידיו זו בזו, וראה עוד בספר יסוד ושורש העבודה (שער הכולל פרק יט) דשילוב אצבעות הידים הוא סימן להתעוררות הדינים רח"ל ומשום דברים הללו נהגו רבים להקפיד שלא לשלב אצבעותיהם זב"ז.
אלא דבב"י מבואר דמהא דא"ר רב אשי דרב כהנא בעת צער שדי גלימיה ופכר ידיה ובעת שלום לבוש ומתכסה ומתעטף, חזינן דלעולם פכר ידיה ואפי' בעת שלום. וא"כ להסבר רש"י בפכר ידיה – אליבא דהב"י, מבואר דאפשר לשלב אצבעות הידים אפי' בעת שלום. וכן היה משיב רבינו זצוק"ל ומורה לשואלים דאינו רואה איסור לשלב אצבעות יד זו ביד זו, ואף בעת התפילה, וכידוע שגם בעצמו היה פעמים רבות פוכר ידיו.
