הבא: סימן י"ט בדבר הפירצה של תפילת נשים ב"מנין" שלא כדין <<
או"ח ג' סימן י"ח
בענין איסור אכילה לפני התפילה בנשים
השאלה בתלמידות שרגילות להתפלל בבית ספרן האם רשאיות לאכול פת שחרית קודם התפילה בביתן.
הנה בשו"ע (סי' פט ס"ג) מבואר דאסור להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל שמו"ע. וכתב ע"ז הרמ"א דיש מקילין אחר שאמרו מקצת ברכות. ובהמשך כתב השו"ע דאסור לאכול קודם התפילה וכמו שהביא המ"ב (ס"ק כא) דברי חז"ל שעליו הכתוב אומר "ואתי השלכת אחרי גוך" – (מלכים א, יד ט) ודרשו חז"ל (ברכות דף י ע"ב) "אל תיקרי גויך אלא גאיך, אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה, קיבל עליו מלכות שמים" והוסיף המ"ב שאף הסמיכו חז"ל דבריהם על הפסוק לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, ומזה למד בבה"ל (ד"ה ולא) דאפי' אם קיבל עול מלכות שמים בקר"ש ויצא מכלל אותי השלכת אחר גויך אסור באכילה כל זמן שלא התפלל שמו"ע, מדין לא תאכלו על הדם, וראה מנחת חינוך (מצוה רמח אות ה) שכ' דיש ראשונים דס"ל דאיסור אכילה הוה איסור דאורייתא.
ונשים אכן חייבות בתפילה, אלא דמעיקר הדין יוצאות ידי חובת תפילה בבקשה כל דהוא כמו שכ' המג"א (ריש סי' קי), וכבר הבאנו בישא יוסף (ח"א סי' כד, כה) מה שהורה מרן זצוק"ל בסדר תפילת נשים. וע"כ ודאי שנהגו אצלכם בבית הספר כדין שמתפללות התלמידות כל התפילה בסמינר.
אולם לענין האכילה קודם התפילה כתב בשו"ת חסד לאברהם (אלקלעי סי' ו) דיכולות לאכול הנשים קודם התפילה הואיל דיוצאות בבקשה כל דהוא, ואין לזה זמן קבוע ביום, וא"כ אינן עוברות באכילתן על ואותי השלכת אחרי גויך, וז"ל, "דדוקא באנשים ישנו לאיסור זה כיון דיש להם זמן קבוע להתפלל בבוקר צריכים הם לקדם התפילה לאכילה, אבל הנשים דאין להם חיוב להתפלל דוקא בבוקר וכו', ומן התורה אין זמן לתפילה ביום אלא פעם א' ביום באיזה שעה שירצה וכו', יכולות לאכול בבוקר".
אמנם רבינו זצוק"ל ס"ל כדעת האחרונים דאסור לנשים לאכול קודם התפילה.
אלא דאמר רבינו דאם ברכו ברכות השחר רשאיות לאכול בביתן, ואחרי זה בבואן לביה"ס יתפללו שאר התפילה. וטעם הדבר שהרי המג"א (סי' קו סק"ב) כתב דלחיוב תפילה מדאורייתא די בפעם אחת ביום, ובכל נוסח שירצה, ולכן נהגו דנשים יוצאות יד"ח תפילה באיזה בקשה שהן אומרות, והגם שכיום אינם נוהגות כן כמו שהובאו בזה הוראות מרן זצוק"ל בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' כד – כה) לגבי דין איסור אכילה סגי בהכי.
