הבא: סימן י"ח בענין איסור אכילה לפני התפילה בנשים <<
או"ח ג' סימן י"ז
בענין תפילת שחרית קודם הנץ
בדבר שאלתו שיש במקומו מנין אחד לשחרית בנץ החמה, ויש בו עשרה מתפללים ולא יותר, וא' מהם מוכרח לילך לעבודתו קודם קריאת התורה בשני וחמישי, אם בכה"ג מותר להתחיל בימים אלו מוקדם יותר, ויתפללו שמו"ע קודם הנץ כדי שיוכלו לקרוא בתורה במנין, ואם לאו בקשת לידע אם יש למרן רבינו הגריש"א שליט"א (זצוק"ל) עצה בזה.
הבאתי שאלתכם קמיה מרן (שליט"א) זצוק"ל, ולעצם השאלה לא היה מוכן להתיר להתפלל קודם זמן הנץ החמה, ואף דקי"ל שבשעת הדחק מתפלל משעלה עמוד השחר (או"ח סי' פט סעי' א), אעפ"כ לא רצה להתיר לכל התשעה מתפללים לנהוג כך, בגלל שעת הדחק של מתפלל אחד.
אולם כששאלתי מרבינו עצה בדבר, אמר שיכולים בשעת הדחק זו לקרוא בתורה קודם התפילה, וציין בדבריו לתשו' המהרש"ם (ח"א סי' קנח) שדן בשאלה אם מותר לקרוא בתורה קודם עלות השחר, והתיר המהרש"ם לעשות כן בשעה"ד, ובתוך דבריו כתב שקריאת התורה אין לה זמן קבוע ביום. ובנידו"ד קיל טפי דמבקשים לקרוא אחר עה"ש קודם התפילה וקודם הנץ. אלא דסייג רבינו דמורה כן רק בישוב קטן כנידון השאלה, באופן שהדבר לא יעשה בפרהסיא ולא יהוה מילתא דתמיהה.
והנה לאחר זמן שבו ושאלו שהאחד שצריך לצאת מוקדם למלאכתו, לא ניחא ליה שמחמתו הציבור יקרא בתורה קודם, והציעו שיקראו בתורה אחר חזרת הש"ץ קודם אמירת "והוא רחום".
והנה אם הצעה זו היתה מתקבלת יתכן והיה כדאי שיאמרו תחנון ורק ידחו אמירת והוא רחום, כדי שלא להיכנס בשאלה של הפסק בין תפילה לתחנון הגם שבדיעבד גם אם הפסיק אומר תחנון כמבואר במ"ב (ריש סי' קלא) ובפרט אם היו שומעים קריאת התורה – דאולי בזה הכול יודו דשרי להפסיק, ועיין שו"ת ויוסף אברהם (ר"א דיין סי' יב).
ולהלכה למעשה לא הסכים מרן רבינו זצוק"ל כי חשש שהדבר יביא ח"ו לזלזל ולהקל באמירת והוא רחום בשני וחמישי.
