הבא: סימן ט"ז בדבר חולה שיש לו צנתר מנקז (קטטר) כיצד יניח תפילין <<
או"ח ג' סימן ט"ו
בענין נוסחאות התפילה ונוסח ברכה שניה דברכות קריאת שמע
במענה לשאלתך, אודות בן אשכנז שאביו מתפלל בנוסח ספרד – חסידים, ומבקש להתפלל בנוסח אשכנז.
הנה לעצם נוסחאות התפילה עיין מ"ש מרן רבינו עט"ר זצוק"ל ונדפס בקובץ תשובות (ח"א סי' יב) שעל כל אחד ואחד לילך בדרכי אבותיו. אמנם בענין נוסח ספרד-חסידים ונוסח אשכנז דעתו היתה שהנמנה על בני אשכנז, גם אם אבותיו התפללו בנוסח ספרד-חסידים יכול לשוב לנוסח אבות אבותיו שהי' נוסח אשכנז (וראה מ"ש בשו"ת ישא יוסף ח"ג סי' כז).
א. ומכיון שלדעת מרן רבינו, אין מניעה לאשכנזי לשוב מנוסח ספרד – חסידים לנוסח אשכנז, הרי ברור שודאי לדעתו מי שמתפלל נוסח אשכנז אל לו להחליף לנוסח ספרד, כי מנהג אבות אבותיו הוא נוסח אשכנז. אמנם היו גדולים בארץ דס"ל שמותר לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד וכמו שכתב בשו"ת חסד לאברהם (ח"א סי' ט), ואף הוסיף כי אחרי ש"רבינו הקדוש האריז"ל בפע"ח כתב כי נוסחי התפילות החלוקים במקומות רבים הם משום שי"ב שבטים כל אחד עולה תפילתו בשער מיוחד ע"פ סידור נוסח תפילה שלו, ותלמידיו הביאו שנוסח זה הספרדי המצוי בידינו הוא כולל כל השערים, הרי גילה לנו דבר אלקים כי אותן המתפללים בנוסח זה הם המחמירים", ולכן קבע שמותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. הנה כאמור אין כן דעת מרן רבינו, ולהיפך לדעת רבינו מותר לבן אשכנז שאבותיו שינו את הנוסח מאשכנז לספרד לשוב לנוסח אשכנז.
ב. ובהיותי בזה, אוסיף דברים של מרן רבינו זצוק"ל בענין. הנה בשו"ת חסד לאברהם הנז"ל האריך להוכיח עילוי ומקור לנוסח ספרד מכמה מקומות, ומרן רבינו זצוק"ל השיג על דבריו.
באחד מן המקומות דן החסד לאברהם (סי' ט עמוד ח) בנוסח ברכה שני' של קריאת שמע בשחרית אם אומרים אהבת עולם או אהבה רבה, שבנוסח ספרד אומרים אהבת עולם, ובנוסח אשכנז אהבה רבה, וכתב לתמוה על הצל"ח שנעלם ממנו הגי' של הרי"ף והרא"ש שאומרים אהבת עולם, וע"ז ציין מרן לדברי הצל"ח בסוגיה זו – בה הוא מביא את גירסת הרי"ף והרא"ש ודלא כמו שכתב החסד לאברהם שנשלמה ממנו הגירסה.
וז"ל רבינו בכי"ק: "ז"ל הצל"ח "ורבנן אמרי אה"ע, כן הוא הגירסא שלפנינו ולפי גי' זו איכא למימר דרבנן לא באו לשבש אמירת אהבה רבה, רק באו לומר דיכול לומר אהב"ע אם ירצה וכו' אבל גירסת הרי"ף והרא"ש הוא מתחילה קודם תנ"ה גרסי' ורבנן אמרי אהב"ע תנ"ה א"א אה"ר אלא אהב"ע", (עכ"ד הצל"ח י. א.) והגהמ"ח ז"ל ראה ראי' אחת, ולא ראה מתחילת דברי הצל"ח באותו ענין". ע"כ דברי רבינו.
ובהמשך הביא שם החסד לאברהם את דברי שמואל בהשכים לשנות וכו', דאם קרא ק"ש אין צריך לברך שכבר נפטר באה"ר – וכתב דאין מכאן ראי' דהנוסח הוא אה"ר, דהרי שמואל לשיטתיה ולא פסקינן כמותו – ולכן יש לומר אהבת עולם.
ועל זה כתב רבינו: "עי' רשב"א בחי' וז"ל "ויש מי שפוסק כשמואל משום דסוגין דבסמוך נקט לה הכין, דאמרינן אילימא דאמר יוצר אור ולא אמר אה"ר, לעולם דאמר אה"ר ולא אמר יוצר אור, אלמא ההוא לישנא דוקא הוא" עכ"ל, היינו דההוכחה היא לא מהא דאמר שמואל אה"ר דמזה אין ראי', דשמואל לשיטתי', אלא הראי' היא ממ"ש סתמא דתלמודא דלא קאמרי אה"ר". ע"כ דברי רבינו.
ובמסקנת דבריו כתב החסד לאברהם, דרצוי לשנות (לומר אה"ע) – "כי כן מקובל בידנו מפי משיח ד' האר"י ז"ל ע"ד הקבלה".
ובטרם אעתיק מה שכ' רבינו זצוק"ל על דברים אלו של החסד לאברהם, הנני להקדים כמה מילים – בדבריו בא מרן רבינו זצוק"ל לומר כי גם גדולי אשכנז בנו ביתם על אדני גדולי המקובלים, ולכן כתב כי הנוב"י אשר התנגד לשינוי לנוסח אה"ע מקושר הי' עם המקובל ר"ח צאנזר, מרן רבינו זצוק"ל מביא ראיה לדבריו מדברים הכתובים ב"דברי ידידות", ובעוניי לא הבנתי בתחילה למה יכוונו מילותיו, עד שבחסד השי"ת ראיתי כי מכתב בנו של הנוב"י רבי יעקבקא לאחיו רבי שמואל הנדפס בריש שו"ת נוב"י נקרא "דברי ידידות" וממכתב זה לקח מרן רבינו הדברים וכתב כדלהלן,
"המעיין ב"דברי ידידות" יראה שהנוב"י לקח לו לחבר בלמודי ד' הנסתרות את הגאון מקובל א' מוהר"ח צאנזר ז"ל ואיהו מעיד עלי' כי כל כתבי קודש של האר"י ז"ל ויתר ספרי קבלה היו טמונים בסתר כנפיו ע"ש ובכל זאת כתב מה שכתב". ע"כ דברי מרן רבינו זצוק"ל.
