הבא: סימן ג' דין נטילת ידים בבוקר לקטנים <<
או"ח ג' סימן ב'
בענין נט"י ליוצא מביהכ"ס
כתב המ"ב (סי' ד' סק"מ ובשעה"צ סק"ס) דהיוצא מבית הכסא אף שלא עשה צרכיו ולא נגע במקומות המכוסים בעי נטילה, ודלא כמו שהבינו כמה אחרונים בדברי המג"א (סי' רכז סק"ב, ראה ארה"ח סי' ד ואכמ"ל). ובענין השאלה כמה פעמים צריך ליטול ואם בעינן כלי, אבוא בקצרה.
בשו"ע (סי' ד סי"ח) כתב, "אלו דברים צריכים נטילה וכו' והיוצא מבית הכסא", ובמג"א (ס"ק יז) כתב בשם סדה"י "ואין צריך ג' פעמים" והרחיב דבריו בהמשך (סי' ז סק"א) וז"ל "וכתוב בספר היכל הקדש, היוצא מבית הכסא צריך לערות עליהן ג' פעמים, וכו' ומיהו דוקא ברוח רע דשחרית אמרינן בת חורין היא ומקפדת על ג' פעמים [עיין שבת קט ע"א, וברש"י שם "בת חורין היא הרוח השורה על הידים לפני נטילה, ומקפדת בנטילתו לנוטלה יפה עד שישפוך מים יפה ג"פ על ידיו"] א"כ אין ראי' מזוהר", וכתב המ"ב (סי' ד סקל"ט) "ובספר היכל הקדש מחמיר ביוצא מבית הכסא שלש פעמים ובמג"א סימן ז סתר דבריו", משמע שקיבל המ"ב הכרעת המג"א. לעומת זאת במחצית השקל בשם אליה רבה בשם מקור חיים כתב דביוצא מביהכ"ס בעינן ג"פ, אמנם נדמה כי המעיין במקור חיים יראה שכתב כן רק לגבי המשמש מיטתו והולך בין המתים, וכמדומני שהמ"ב (שם, ובשעה"צ ס"ק נט) נזהר בזה, שהביא דברי הא"ר להצריך ג"פ רק במשמש מיטתו והולך בין המתים, הרי דאף לשיטת המקו"ח יתכן דלא בעינן ג"פ ביוצא מביהכ"ס, וכאמור, כן היא מסקנת המ"ב.
ומעתה נפן לדון בענין אם בעינן נט"י מכלי. הנה כתב המחבר (סי' ד ס"ז) "טוב להקפיד בנט"י שחרית בכל הדברים המעכבים בנט"י לסעודה", וכתב הרמ"א "מיהו אינו מעכב לא כלי" וכו', אולם הגר"א כתב להוכיח דבעינן כלי מהא דבגמ' חולין (דף קו ע"ב) איתא "נוטל אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהן כל היום", כלומר, שיכול להתנות נט"י שחרית על נט"י לסעודה, וא"כ מוכח שנט"י שחרית היתה בכלי שאל"כ היאך יועיל לסעודה, ועוד הביא מלשון הגמרא (ברכות טו ע"א) "נפנה ונוטל ידיו", דאין זו רחיצה אלא נטילה, שהרי חז"ל במקום שהצריכו רק רחיצה כתבו (שבת נ ע"ב) "רוחץ אדם פניו בכל יום", וכבר הובאו ראיות אלו בתשובות הרשב"א (ח"א סי' קצא ובמיוחסות סי' קצד), אלא שהרשב"א סבר דראיות אלו אינן מוכחות וכלשונו שהן "דמדומי ראיה", מכל מקום לדעת הגר"א כ"מ שיש נטילה בעינן כלי, ולדעה זו היוצא מבית הכסא צריך ליטול בכלי. ומשמעות הדברים במקור חיים (סי' ד סקי"ח) שלנטילה זו אפשר להקל שלא להצריך כלי וכמו שכתבנו לעיל שבמקור חיים לא הצריך ג' פעמים חוץ ממשמש מיטתו והולך בין המתים, (עיין בא"ר שהביא דברי המקו"ח, אך מכיון שלמד מלשונו של הרמ"א שיש להקפיד בזה, כתב "אבל בספר מקור חיים ודו"ק", ע"ש וראה במחזיק ברכה סק"ו).
ומנהג מרן עט"ר זצוק"ל היה בצאתו מביהכ"ס, ליטול ידיו בכלי – ואף בשנותיו האחרונות, שהי' קשה לו לעמוד (והי' הולך בסיוע הליכון) הי' מתאמץ (פעמים אף היו צריכים לסייע בידו) להשען על השיש או הכיור וליטול ידיו מכלי, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.
ולענין כמה פעמים יש ליטול, שמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א דמרנן החזו"א והקה"י זצוק"ל נהגו ליטול ג"פ על כל יד. ומרן רבינו זצוק"ל היה נוטל פעם אחת על כל יד.
ועוד שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל דגם אלו הנוהגים ליטול ג"פ, הרי ביוה"כ ובת"ב דאסורים ברחיצה, עליהם ליטול רק פעם אחת.
