הבא: סימן קנ"ד בענין הבדלה במוצאי יוה"כ <<
או"ח ב' סימן קנ"ג
בדיני יום הכיפורים שחל בש"ק
מה שבקשת לברר הנהגות רבינו ביוה"כ שחל בשבת, אבוא בקצרה.
א. הנה בהרבה קהילות אין אומרים י"ג מידות בהוצאת ס"ת ביוה"כ שחל בשבת, וטעמם כנראה שלא להרבות בתחינות בש"ק אף שבגוף התפילה בליל יוה"כ מזכירים י"ג מידות. אמנם אצל רבינו שליט"א נוהגים לומר י"ג מידות אף ביוה"כ שחל בשבת (וראה דעת תורה סי' תרכא).
ב. באמירת סליחות בליל יוה"כ שחל בשבת – אזכור ימים מקדם, שהיו שנים שסיימו ב"הרחמים והסליחות", כמו שכתוב בלוח א"י. ובטעם הדבר שמקצרים בסליחות, ראיתי מביאים מגליון החת"ס על הירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ו) דביוה"כ שחל בש"ק אין מרבין בתפילה כמו שאין אומרים אבינו מלכנו, אמנם היו מקרים שהשיב לשואליו – שיעשו כפי המנהג. הגם שבבית מדרשו היו שנים שאמרו את כל הסליחות.
ועל אף שבד"כ מורה מרן שליט"א לנהוג כפי הכתוב בלוח א"י של הגרימ"ט היות ומסתבר שכך היה מנהגם של גדולי ירושלים [לבד ממקרים ידועים בהם כתב הגרימ"ט דעתו נגד המנהג וההוראה של גדולי הפוסקים בעיה"ק כגון בקריאת המגילה], אמר מרן שליט"א שבענין זה אין משמעות בלוח שהיתה דעת גדולי ירושלים לאסור אמירת הסליחות עד תומם, רק מובא בלוח שיש מנהג לסיים ב"הרחמים והסליחות", ולכן אפשר להמשיך ולומר הסליחות ביוה"כ שחל בש"ק.
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
אצל החזו"א אמרו כל הסליחות, כמדומה.
ג. גם בש"ק כורעים בסדר העבודה. ובענין הכריעות, המנהג אצל רבינו שליט"א שכורעים הקהל ואחר כך הש"צ, ושמעתי ממרן שאין מניעה או חסרון במנהג שנוהגים בקהילות רבות לכרוע יחד הש"צ והקהל, אולם אין ראוי שיכרעו חלק כך וחלק כך, כיון שיש בזה סרך של "לא תתגודדו", בפרט בענין ההשתחויה כלשון התוספות (ברכות כא ע"ב) "לפי שצריך לשוח עם הציבור שלא יראה ככופר במי שהציבור משתחוין לו".
