או"ח ב' סימן ק"מ
בענין אמירת "ועננו בורא עולם" בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל
נשאלתי כו"כ פעמים ממתפללי בית מדרשנו בשכונת ארזי הבירה אודות טעם אמירת תפילת "ועננו בורא עולם" בשלהי החורף השתא (תשע"א), כפי הוראת רבינו מרן הגריש"א שליט"א להמשיך לומר תפילת "ועננו" גם בחודש אדר ב'.
א. הנה מכיון שתפילה זו מקורה בסדר התפילה שנתקנה לתעניות של עצירת גשמים, נקדים לבאר דין תענית גשמים בזה"ז.
במסכת תענית (דף י' ע"א) מבואר שסדר תעניות מתחיל בי"ז מרחשון בג' תעניות של יחידים ולאחמ"כ בר"ח כסלו גוזרים ג' תעניות על כלל הציבור, ואם עברו אלו ולא נענו גוזרים עוד ג' תעניות ולאחריהם עוד שבע תעניות (כמבואר במשנה שם דף יב ע"ב), ולאחר זמן זה אין גוזרים תעניות נוספות (כמבואר שם דף יד ע"ב). לדעת רבי משום דאין מטריחין את הציבור יותר מדאי, ולדעת רשב"ג משום שיצא זמנה של רביעה, וכך נפסק להלכה וכמש"כ המחבר (סי' תקעה סעי' ו) "ולפי שכשעברו אלו כבר עברו זמן הגשמים ואין בהם תועלת". ולמרות שעדיין נמצאים בימי החורף, ומפורש במשנה (דף יב ע"ב) שגם אחרי שעברו כל סדר התעניות ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה ות"ח מתענים עד שיצא תקופה של ניסן, הרי דיש הבדל בין תענית דלא גזרינן כשעבר הזמן היותר מועיל לצמיחת הפירות והירקות, לבין מיעוט במו"מ וכדומה.
והנה יש תעניות נוספות המבוארות במשנה (דף יח ע"ב) כגון תענית מחמת מחסור במי בורות, דהיינו מים לשתיה, שעליה מתריעין עד שתרד כמות גשמים המספיקה למי בורות משום שתענית זו אינה קשורה לזמן הגשמים כסדר התעניות שבארנו, וגם מתריעים עליה אף לפני החג. ובירושלמי (תענית פ"ג ה"ב) מבואר שאין מתריעין אחר העצרת משום דאין מתריעין על מעשה ניסים אולם עד זמן עצרת מתריעים ואפי' שעבר זמן הגשמים (ע"ע בסי' תקעה בבית יוסף ד"ה גרסינן בירו' תני מתריעין וכו', ובשו"ע סעי' ח).
ב. מצאנו באחרונים שדנו בדין תעניות אלו בזה"ז, ובברכ"י (תקעה סק"ה) כתב שהגם שלדעתו מכיון שאין סמוכים, א"א לגזור תעניות אלו הרי "שמענו מזקני עיה"ק ירושלים וחברון תובב"א דארע בימיהם עצירת גשמים ונהגו בו בפרק ג' אמצעיות ועשרה אחרונות ככל סדר שכתבו הטור ומרן". ועוד הוסיף בהמשך דבריו "כבר כתבנו דזקני שער העידו שעשו כסדר הזה, וגם הרב הלכות קטנות פשיטא ליה, גם ראיתי בתשו' גדול בדורו מהר"ם בן חביב וכו'", וכ"כ בספר פאת השולחן (סי' ב') ובספר א"י להגרימ"ט (סי' א' ס"ק ה ז) "שנהגו בעצירת הגשמים בא"י בסדרי התעניות האמורים במשנה ובגמ', והשליח ציבור אומר בשמע קולנו תפלת ועננו בורא עולם, אבל הוספת שש הברכות המובאות בטור ונזכרות בשו"ע אינה נהוגה, גם בתפילת נעילה לא ראינו נוהגין".
אמנם ראיתי בספר "התקנות" (שהינו מקור למנהגי הרבנים הספרדים בעיה"ק ירושלים, ונדפס בשנית בשנת תרמ"ג בהסכמת בעל הישא ברכה) שלאחר שהביא שבשנת ת"צ גזרו תענית על עצירת גשמים כתב במנהגים (אות צ"ב) "ובזמן גדול הדור האחרון הרב מהר"ם סוזין זצוק"ל אירע כזה (עצירת גשמים) ועלתה הסכמתו שלא לעשות כסדר מרן וכדעת הר' ברכ"י ז"ל". הנה האמור לעיל זהו לענין סדר התעניות המבואר בשו"ע בעת עצירת גשמים, אולם כבר הביאו גדולי חכמי ספרד שלמרות שגזרו תעניות על גשמים, לא גזרו תענית על מחסור במים לבורות וכמש"כ הרב חוקי חיים (גגין סי' ד), וכמש"כ בספר מזבח אדמה (סי' תקעה) "שמעולם לא שמענו שהתענו בירושלים על גשמי בורות", והעלה שם את הטעם שמכיון שהתענית נתקנה על סכנת נפשות בחסרון מים ה"י, הרי מכיון שאפשר בקצת הוצאות להביא מים מן השילוח לא גזרו תענית ע"כ.
ובכף החיים (שם אות מ) דן בדבריו שכשנתרבתה ירושלים באוכלוסים הרי אין במעיין השילוח בכדי לספק מים לכל האוכלוסיה ויתכן דיש מקום לגזור תענית, אלא שהוסיף "ובלא"ה עכשיו משנת תרע"ח שלקחה אנגליה א"י מיד מלכות ישמעאל הביאו מים מן המעיינות אשר סביבות ירושלים ע"י צינורות לכל מושבות ירושלים אשר בעיר ואשר מחוץ לעיר ונעשה המים ברווח תלי"ת". וכפי טעמו בדבר תענית בורות שמעתי גם מפי מורנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א בשם מרן החזו"א זצוק"ל שלכן אין נוהגים תענית גשמים בזה"ז הואיל וניתן להביא מים מחוץ לארץ [ומסתבר שלדעתו טעם זה מועיל גם לתענית גשמים בגין עצירת גשמים, ולאו דוקא לבורות].
כפי המתבאר הרי תפילת ועננו יסודה בסדר התפילה לתעניות של עצירת גשמים. וכפי שבארנו שכהיום אין נוהגים בתעניות אלו, הרי דאין טעם לאמירת תפילת ועננו מדין סדר התפילה דתעניות. ומוכח מכאן דמנהגם של ישראל לומר תפילת ועננו בזמן עצירת גשמים בא"י הינו בדרך תחינה ובקשה שימלא ד' משאלות לבנו וצרכינו בגשמי ברכה הן במי בורות והן בשאר צרכים, ולכן מורה מרן שליט"א שגם כשעברה זמן רביעה המבואר בגמ' שאין מתענים יותר (ובזמנם פשוט גם שלא אמרו סדר התפילה), הרי בזמנינו שאמירת ועננו אינה מסדר התפילה דתעניות אלא שהיא תחינה לגשמים, זאת ועוד, אפי' אם הגיעו הגשמים טפח לעומק הארץ החריבה (דזהו השיעור המבואר בר"מ תענית פ"ד הי"ט דמפסיקים התענית), ואפי' יצא הגשם מן הקרקע כחתן לקראת כלה (דמבואר בשו"ע רכ"א דזהו השיעור להודאה על הגשמים) מורה מרן רבינו שליט"א דיש להמשיך לומר ועננו כל זמן שיש מחסור משמעותי בגשמים עד לתקופת ניסן שעד זמן זה מיעטו במשא ומתן וכו'.
ג. עוד שמעתי ממרן שליט"א דאע"פ שכיום אין תפילת ועננו מדין סדר תעניות אף על פי כן הואיל ומקור התפילה הינו בסדר התפילה לתעניות, ומבואר בטור (שם) דהשליח ציבור היה אומר תפילה זו בשומע תפילה, הרי דגם כיום מוטלת על השליח ציבור חובת האמירה ולא על היחידים, אמנם יחידים המבקשים להתפלל על הגשמים יכולים לאומרה ככל שאר בקשות שניתן להוסיף בברכת שומע תפילה.
ובהא נחתינן לדינא, שלדעת מרן שליט"א תפילה זו של ועננו צריכה להאמר על ידי שליח ציבור כל שכמות הגשמים, פחותה משנים כתיקונם עד שיצא תקופה של ניסן, ואפילו אם היתה באמצע החורף סופת גשמים שהגיעו לעומק הקרקע הרי כל שהכמות עדיין פחותה ממשיכים לומר ועננו.
