או"ח ב' סימן קל"א
בענין שתית יין הבדלה בתשעת הימים
מ"ש לשאול איך ההנהגה הראויה בשתית יין הבדלה במוצש"ק של תשעת הימים.
הנה בשו"ע (סי' תקנא סעי' י) מובאות שתי דעות. לדעת המחבר מותר לשתות יין הבדלה, וברמ"א כתב דנוהגין להחמיר שלא לשתות אלא נותנים לקטן, ובמקום דליכא תינוק מותר לשתות בעצמו, אלא דבעינן קטן שהגיע לחינוך ועדיין לא הגיע להתאבל על ירושלים, כמבואר במ"ב (ס"ק ע).
וכמדומני שנהגו עלמא לתת לקטן מגיל שבע עד כבן תשע, אמנם בארחות רבינו ח"ב הביא בשם הסטייפלר זצלל"ה שנתן לקטן עד גיל י"ג, ואולי טעמו עפ"י מה שמובא באשל אברהם (מ"ת תקנ"א ס"י) שקטן שאינו הגיע להתאבל, הכוונה, קטן שאינו יודע שיש אבל ביין בגלל ביטול נסכים, ולפי זה יתכן שגם קטן שיודע מהאבל באופן כללי, אינו יודע מהאבל המיוחד של ביטול נסכים – ולכן כל שלא הגיע לי"ג שרי. ועוד אפשר לומר דבכל אופן העדיף לתת לקטן, ואפי' הגיע לחינוך אבלות, מאשר לשתות בעצמו.
וכמדומני שמביאים בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאמר שאינו יודע גדר לזה, ואף אומרים שהי' שותה בעצמו. ובזה ראיתי בעוד מקומות שיש מקהילות האשכנזים שנוהגים כן, וכמו שכתב בלוח דבר יום ביומו אודות מנהגי בעלזא.
ובשנים קדמוניות נתן רבינו שליט"א את היין הבדלה לקטן בן ט' שנים שיודע לכוין לצאת בברכה.
