או"ח ב' סימן קכ"ג
הנהגת יו"ט שני בחו"ל שלא במקום ישוב יהודי
אודות מה שנתבקשתי לשאול קמיה מרן רבינו שליט"א – בדבר קבוצה שמארגנת "נופש בחו"ל" בימי החגים במדינת טורקיה ובאו לשאול אם חייבים בני אר"י הבאים לשם לשמור יו"ט שני.
הנה מדינא דגמ' (פסחים נ ע"א, וחולין קי ע"א) נותנים עליו חומרי מקום שבא לשם ולכן בני ארץ ישראל שבאו לחו"ל אסורים לעשות שום מלאכה, (תצו ס"ג) אלא שהאיסור לבני א"י שבאו לחו"ל לעשות מלאכה ביום טוב שני הינו דווקא בישוב, ובמ"ב (סק"י, ומקורו ממג"א סק"ה) כתוב, דישוב הכוונה "ישוב של ישראל דווקא אבל כל זמן שלא הגיע לעיר של ישראל א"צ להתנהג כחומרי אותה מדינה" (ועיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' עג), וכתב עוד המ"ב (שם) דתוך התחום הוה כתוך העיר וחשיב מקום ישוב וא"כ באותם עיירות נופש שאין דרים שם כעת יהודים, לא חשיב שבאו למקום ישוב.
ובבוא השאלה לפני מרן שליט"א השיב, דאכן במקום שלא הי' בו ישוב ישראל ואין בו כעת ישוב ישראל, א"צ בני א"י להשמר מעשיית מלאכה ביום טוב שני, אולם במקום שהי' בו ישוב ישראל בעבר אסורים בעשיית מלאכה, ועוד אמר דגם בספק אם היה שם ישוב חייבים להימנע מעשיית מלאכה.
ואף מה שההערת שמהיכי תיתי להחמיר בספק ביו"ט שני שאלתי קמיה והשיב רבינו כי כל מה שחוץ לארץ הינו בחיוב יום טוב שני, ויש לבדוק ולהוכיח שלא היו שם יהודים, ובספק צריך להחמיר דא"א להפקיע מהחיוב. ובמקרה אחד ששאלו אודות מדינת טורקיה, וטענו שביררו שבאותו מקום לא היו יהודים, אמר שלדעתו אם זה ישוב מזמן קדום מסתבר שהיו בו יהודים, ומכיון שדרו שם יהודים בעבר – חשיב מקום ישוב.
ובנידון שאלתכם אוסיף עוד, שגם אם נאמר שהישוב שבו אתם מתאכסנים אינו מקום ישוב של יהודים, הרי ביו"ט תשהה במקום גם קבוצה מבני חו"ל, ובזה הבנתי מרבינו שיהיו בני א"י אסורים במלאכה (וכעי"ז ראיתי שהשיב גם בשו"ת אור לציון ח"ג פרק כג הערה ג).
עוד שמעתי ממנו שאכן אין כדאי להכניס עצמו לספק יו"ט שני והתבטא שאם היו שואלים אותו היה אומר להשאר בירושלים.
