או"ח ב' סימן צ"ט
גדר איסור "בנך" בנכדו
בדבר שאלתך, אודות מה שהתיר מורה הוראה לעשות איזה מלאכה בש"ק ע"י קטן, אבל הדגיש שלא יעשה המעשה בהוראה של אב לבנו כדי שלא יעבור על איסור לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וגו' (שמות כ, י), ונסתפקת האם האיסור כולל גם מעשה שנכד יעשה בהוראת סבו.
אבוא בקצרה.
הנה לאו זה, דלא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וגו' מבואר במכילתא (יתרו) דבנך היינו הקטנים, ונודע בשערים מה שהאריכו בזה האחרונים (המנ"ח סוף מצוה לב, האמרי בינה שבת סי' ז בשו"ת הרי"ם או"ח סי' ג, ור"ע באחיעזר ח"ג סי' פא סקכ"ה) לבאר מה מוסיף איסור זה, והרי כל אחד מוזהר דלא ספיה איסור בידים לקטן. ומרן שליט"א נקיט כדעת האחרונים האומרים דהחידוש באיסור הלאו על האב דוקא, הוא בזה שמתחייב במלאכת בנו הקטן ואף על פי דבשבת בעינן מלאכת מחשבת – וליכא בקטן.
אמנם במה שנסתפקת אם נוהג איסור זה בבן בנו – הנה באחד מביקורי האדמו"ר מגור שליט"א אצל מרן שליט"א צידד לומר שנוהג גם בנכד ומשום בני בנים הרי הם כבנים, והשיבו מרן שליט"א דמכיון שלא מצאנו מקור לכך הרי מסתבר שלא יהי' בנכד לאו דאורייתא.