מהי הכפרה על חילול שבת לפי או"ח ב' סימן צ"ח?
כפרה על חילול שבת
למכתבו אודות כפרה על חילול שבת ר"ל, הורני מרן הגריש"א שליט"א להודיעו חוו"ד.
א. הלכה פסוקה ברמ"א (או"ח סי' שלד) "אם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי", ובמ"ב שם "בין עבר על איסור דאורייתא או על איסור דרבנן, ומיירי כשעבר בשוגג ואפי' כשעבר במזיד, אבל העובר בשאט נפש למלאות תאוותו צריך כפרה יותר".
בנ"ד יש להניח שאף אם עלה בדעתו שיש בזה איסור מלאכה אבל לא חשב שיש בזה איסור כרת וקיי"ל כר"י (שבת סט) כיון ששגג בכרת אע"פ שהזיד בלאו חייב להביא חטאת, וראוי א"כ לכתוב על פנקסו שלכשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת, גם יחלק לצדקה לערך דמי כבשה (ע"ש במ"ב ס"ק ס"ז).
ב. אפשר לדחות התעניות לימי החורף (שהם קצרים יותר) ואפשר לפזרם ולצום בערבי ר"ח, אכן כבר כתב הנובי"ק (או"ח סי' לה) באמת אין התענית רק דבר טפל לתשובה, עיקר התשובה היא עזיבת החטא ווידוי דברים בלב נשבר וחרטה בלב שלם, אך פטור בלא כלום אי אפשר – והנה התמדת התורה היא עיקר, ילמוד בעיון ש"ס ופוסקים ספרי מוסר וידבק מאד בשירות ותשבחות של דוד המע"ה, עכתו"ד הנוב"י.
וראוי לקבוע שיעור עיון בהלכות שבת ולחזור עליהם עד שידע כל דין בטעמו ונימוקו להלכה ולמעשה. והשי"ת הרוצה בתשובה יקבל תשובתו ברחמים וברצון.
זה תורף דברי מרן שליט"א במענה לשאלתו.
[ובענין אם קשה התענית ראה מש"כ בזה בקובץ תשובות (ח"ג סי' עא) וראה עוד בישא יוסף (ח"א סי' קכז)].
*תשובה זו מקורה מכת"י מרן רבינו, למעט כמה דברים שנשתנו לפני ההדפסה.