או"ח ב' סימן ע"ו
עליה לתורה לחתן בר מצוה
אודות שאלתך כיצד ראוי לנהוג לכתחילה בעליה לתורה של בר מצוה – אם לעשותה בשבת קודש קודם הגיעו למצוות או בש"ק אחרי הגיעו למצוות.
כפי שאמרתי לך, שמעתי כמה פעמים מרבינו שליט"א שיש בזה שני מנהגים, יש שנוהגים לעלות לתורה (למפטיר) בשבת שקודם הבר מצוה, ויש שנוהגים בשבת אחרי הבר מצוה, וכמדומני שהמנהג אצל רבינו שליט"א שהבר מצוה עולה לתורה למפטיר בשבת שלפני יום הבר מצוה, ואז קורא הפטרה. ואולי טעם הנוהגים לעלות בש"ק הקודמת ליום הבר מצוה משום דמשבת קודש מתברכין כולי' יומיה ולכן שבת קודם לבר מצוה עדיף טפי.
אולם יש לדעת שכשחל יום הבר מצוה באמצע השבוע אינו קורא כל הפרשה בשבת הקודמת. וכך שמעתי מרבינו דאף במקרה שהתכוונו בני המשפחה שחתן הבר מצוה יקרא הפרשה, ואף הוציאו הוצאות על סמך מחשבה זו אין לתת לו לקרוא את כל הפרשה, אלא או שיעלה לתורה למפטיר, או שידחו את העליה לתורה לשבת שאחר כך, וכמו שכתב המג"א (רפב סק"ו) בשם כנה"ג. ואמנם בפרמ"ג (שם משב"ז סק"ג) הקל בזה בשעת הצורך וראה מ"ב ושעה"צ (שם) ועיין עוד שו"ת רד"ל (סי' ג) מ"ש להקל בקריאת קטן. וראה עוד באגרו"מ (או"ח ח"ב סי' ע"ב) שאחרי שביאר טעם האוסרים בזה וסיים "לכן אף בשעה"ד אין להקל בזה כי טעמם מוכרח", הוסיף האגר"מ "אבל מ"מ לדינא אם הוא צער גדול להבר מצוה ומשפחתו ורוצה כתר"ה להקל כהפרמ"ג ודעימיה אין למחות בידו". אולם כאמור, ממרן שליט"א שמעתי דאין לנהוג כן, דאין זה נקרא שעת הדחק להתיר קריאה ע"י קטן ויש להורות שהקטן לא יקרא הפרשה.
