או"ח ב' סימן ס"ד
האם יש עדיפות לאכילת בשר בסעודת ברית מילה?
בדבר השאלה עד כמה צריך להשתדל לעשות סעודת ברית מילה בבשר דוקא ולא בדגים או מאכלי חלב.
הנה יסוד הדברים ממה שמבואר במג"א (סימן רמט סק"ו) דבסעודת ברית בעינן לאכול בשר משום דאין שמחה אלא בבשר אף בזמן הזה.
והדבר תלוי אם בזה"ז דליכא שלמי שמחה אי יש בבשר משום שמחה (ועי' מחה"ש, ויש לעיין בסוגית הגמ' וברי"ף וברא"ש פסחים דף קט ע"א), וראה בשו"ת קנה בושם למו"ר הגר"מ בראנסדורפר (ח"א סי' לא) בענין חיוב אכילת בשר ביו"ט בזה"ז, ואכמ"ל.
וכבר הבאנו תשובת החתם סופר בענין ברית בש"ק (או"ח סי' סט) ושם מובא דעשו הסעודה בשחרית במאכלי חלב, ואמנם הנידון היה בש"ק, שקשה עליהם לעשות סעודה ג' של בשר ודגים, אלא דמהא שלא עורר החתם סופר על כך שהסעודה הינה במאכלי חלב, מוכח דס"ל דאפשר לעשות סעודה במאכלי חלב. ואפשר דהחתם סופר ס"ל כמ"ש בנו הכתב סופר (ונדפס בחתם סופר על השו"ע בסי' רמט על המג"א סק"ו) להוכיח מדברי רש"י ששמחה בבשר היינו דווקא בזמן בית המקדש. וראה עוד במהר"ם שי"ק (יור"ד סי' שסו) דדן בענין הליכת אבל בתוך י"ב חודש לסעודת ברית וכתב "ולכאורה אמרתי דיש ללמד זכות האידנא במקומות שאינם עושים סעודת [סעודה] של בשר אלא של מאכלי חלב וכו', סמכו האידנא על דיעות האומרים דסעודת ברית מילה לא מקרי שמחה". (אמנם מ"ש "האידנא" יל"ע אם כיוון להוסיף שבזה"ז אין דין שמחה בבשר, ובפשטות כוונתו לא כן, אלא לומר שבזמנינו הקלו שלא לעשות סעודת בשר). הרי דתלמידו של החתם סופר ה"ה המהר"ם שי"ק כותב שהמנהג הרווח שעושים סעודת ברית במאכלי חלב.
והנה הדבר פשוט דאי בעינן סעודת ברית בבשר דוקא ומשום דהוא משמח, הרי זה דוקא בבשר בהמה וכמבואר בר"מ (חגיגה פ"ב הל"י) דבשר עוף אינו בכלל בשר המשמח.
ושאלתי לרבינו שליט"א – דאחרי שרבו המתירים במאכלי חלב, ובשר עוף אינו משמח. האם יש עדיפות לבשר עוף על פני דגים או מאכלי חלב. והשיב מרן שליט"א, שיש בזה עדיפות ומעלה ע"פ מאכלי דגים או חלב. ואולי טעמו הוא דהרי ברית מילה חשיב סעודה גדולה, עיין תוספות בסוגיה דשבת (ט ע"ב) דסעודת מילה הוי סעודה גדולה (וראה לשון החת"ס הנז"ל "דבעלמא קורין לסעודת ברית מילה סעודה גדולה") וסעודה גדולה נהיגא עלמא לעשותה לכה"פ בבשר עוף כמו כל סעודות ש"ק, ואם כן אין ראוי לצמצם סעודה זו.