או"ח ב' סימן נ"ז
ברכה על ראיית "ים כנרת" ו"ים המלח"
בנידון השאלה אם מברכין ברכת עושה מעשה בראשית בראיית ים המלח וים כנרת.
א. אודות ים כנרת – הדברים פשוטים, שהרי הלכה פסוקה היא (ריש סי' רכח) דעל ימים אומר עושה מעשה בראשית, ואף שחפשתי באחרוני זמנינו ומצאתי שיש מי שכתב דאין לברך דשמא נוצר הים אחרי מעשה בראשית וכדומה, דברים אלו לא זכיתי להבין, אחרי שים כנרת מוזכר בתורה כגבול ארץ ישראל, ובסוגי' בב"ב (דף עד ע"ב) מבואר דהוא מהימים המקיפים את אר"י ולמה נחוש לומר שהוא אינו מזמן מעשה בראשית. ובאחד מספרי הליקוטים כתב דכיון שאין ים כנרת משונה אין ניכר בו גבורת הבורא, וגם זה אינו נראה דרק בגבעות והרים מצינו דעה דאין לברך אם אינם משונים, דאז אין ניכרת בהם גבורת הבורא דזה דומה לקרקע שלידו, אבל ים, הוא גופא גבורתו יתב"ש, ועוד יתכן דאדרבא בים כנרת יש שינוי משאר ימים שברא הבורא ית"ש – ים שמימיו מתוקים, ואמאי לא יברך. ואכן כן שמעתי ממרן שליט"א שיש לברך.
ב. אמנם לענין ים המלח – יש לדון אם לברך ברכת עושה מעשה בראשית מחמת ב' טעמים.
הראשון הואיל ויש דעה בחז"ל דים המלח נברא אחרי בריאת העולם, וכמו שפירש רש"י על הפסוק (בראשית יד ג) "כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח", וכתב רש"י "לאחר זמן נשפך הים לתוכו ונעשה ים המלח", ומדרש אגדה (ב"ר מב ה) אומר "שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו" – ולכן אינו נכלל "בעושה מעשה בראשית".
דברי רש"י אלו הינם רק למ"ד אחד בחז"ל, שהרי מובא בספרים בשם ספר יצירה שימה של סדום נמנה בין הימים שברא הקב"ה בבריאת העולם. וכן משמע מהגמ' (ב"ב עד ע"ב) אודות ז' ימים וד' נהרות שמקיפים את אר"י – ומקור הדבר מהפסוק "כי הוא על ימים יסדה", שהרי חז"ל לומדים מכאן שבשעת יסוד העולם אר"י היתה מוקפת בימים, ומהירושלמי (כלאים פ"ט ה"ג) מוכח גם דהז' ימים הוו ביסוד העולם דמחלק הירו' בין ימים שהיו לבין ימים שנעשו לאחר מכן, ולכן ימא דחמץ אינו נמנה בין השבעה ימים משום שעשאו דקליטינוס, ופי' הרש"ס "ואינו קדום כשאר הימים ולהכא לא תני ליה". הרי דלפירוש הרש"ס מפורש בירושלמי דים המלח נוצר בזמן הבריאה ואין חסרון מלברך עליו. וגם אם נפרש דברי הירושלמי כמהר"א פולדא דהחסרון בימא דחמץ הוא משום שנעשה בידי אדם, הרי דלדעת הירושלמי אין חסרון בברכה אם הים לא הי' בזמן הבריאה אלא העיקר שלא נעשה בידי אדם, ולפי זה יתכן שים המלח ואף שאר ימים שנוצרו יותר מאוחר שפיר נמנים על הימים המקיפים את אר"י ורק מעשה אדם לא נמנה, מכל מקום אין לזה נפק"מ לגבי הברכה וגם על ים המלח צריך לברך.
ועתה ראיתי באילת השחר עה"ת למורנו פאה"ד הגראי"ל שטיינמן שליט"א שכתב שאולי חלק מים המלח הי' בשעת הבריאה ואח"כ נוסף עוד.
ג. וכשזכיתי לדון כמ"פ בדבר לפני מרן שליט"א – אכן הזכיר טעמם של המפקפקים הואיל ונברא לאחר זמן אבל מסקנת דבריו היתה לברך, והבנתי דהטעם הוא משום שברכת "עושה מעשה בראשית" זו ברכה שניתקנה על כל מה שעשה השי"ת – שאין בו מעשה אנוש, ואם כן גם אם נאמר שנעשה הים לאחר זמן יש לברך.
ד. עוד טעם כתב בספר נימוקי או"ח בשם ספר הפרדס לבעל תבואות ארץ דעל ים המלח אין לברך כלל דהוא מין קללה שנעשה בגזירת הפיכת סדום, וכדעת רבי יהודה (ברכות מ ע"ב) דאומר דכל שהוא מין קללה אין מברכין עליו.
ויש להעיר בדבריו, דאנן קי"ל כת"ק ולא כר"י, ועוד דיתכן דאין זה מין קללה דהרי הרבה יסודות חשובים יש בים זה כידוע, ועוד מ"ש שהי' בגזירת סדום – הרי באבוד רשעים רינה.
ה. העולה לדינא לדעת מרן שליט"א, דעל ים כנרת וים המלח יברך עושה מעשה בראשית.
