או"ח ב' סימן נ"ג
בענין ברכת שהחיינו על בגד ופרי חדשים
על אודות שאלותיך – בענין ברכת שהחיינו, הנני בא על סדר השאלות.
א. האם על קנית כל בגד מברכין שהחיינו – כידוע ברכת שהחיינו נקבעה על קנית בגד חדש שהוא בגד חשוב. ומסתבר שהדבר משתנה לפי העת והזמן, ואף לפי הקונה, וכמבואר בשו"ע (רכג ס"ו) שעל דבר שאינו חשוב כ"כ אין לברך עליו שהחיינו, ואם הוא עני ושמח בהם, יברך. וראה בשו"ת הרדב"ז שכתב שלאדם עשיר כלים שכאפס תוהו נחשבו לו לא יברך והובאו דבריו במג"א (סק"י), ור"ע בתרומת הדשן (סי' לו) ובפרמ"ג (שם) בביאור דעת התוספות (ברכות נט ע"ב ד"ה ור"י), וראה מ"ש בשו"ת אגר"מ (או"ח ח"ג סי' פ) שמחלק לגבי ברכת שהחיינו בין טלית קטן לטלית גדול – שטלית קטן לא חשיב בגד חשוב, ובסיום דבריו כותב שמי שחשוב לו הטלית קטן שאני (וכשעשו ראשית הגז אצל מרן רבינו שליט"א, בירך שהחיינו על ט"ק אולם אפשר דהתם הוי לצרופי עשית המצוה ודו"ק). הרי דתפס לדבר פשוט, שברכת שהחיינו על בגד חדש מברכין רק על בגד חשוב, וכי החשיבות נמדדת לפי כאו"א. ומשום כך מצאנו שבבין המצרים יש מקילים ללבוש בגד חדש שאינו חשוב (עה"ש תקנא ס"ח), דהא כל האיסור הוא משום ברכת שהחיינו (ראה מ"ב ס"ק מה-מו ואכמ"ל).
ואכתוב בזה תוספת על מה שלא שאלו – הנה מפורסם דעת מרן עט"ר שליט"א שבברית מילה של שני בנים תאומים אין מברכין פעמיים (וראה בזה קובץ תשובות ח"א סי' קא) ופ"א ביקש ת"ח אחד להתחכם ופשט ונתן שעון זהב שלו במתנה לבעל הברית (איני זוכר אם במעמ"ל או שנתן השעון בלא התני' אבל בעל הברית ודאי כוונתו היתה אח"כ להחזיר השעון) כדי שיברך שהחיינו על השעון זהב, ויעלה לו גם על הברית, ושאלו למרן רבינו שליט"א, ואמר דברכת שהחיינו על חפץ מברכים על השמחה בקנין, ולכן גם אם נאמר שיש כאן צד שקנה השעון – אין כאן שמחה על הקנין, שהרי יודע שצריך להחזיר ולכן אסור לו לבעל הברית לברך שהחיינו.
ב. בענין להוציא חבירו בברכת שהחיינו, כאשר קנו שניהם בגד חדש. הנה בפרמ"ג (א"א סי' סח סק"ח והוב"ד במ"ב ס"ק יד) כתב דמכיון ששהחיינו הוי על השמחה ואין דומה שמחת אחד לחבירו, לא יוציא את חבירו. וראיתי מעירים שבמקום אחר (ריש סי' רכה) כתב הפרמ"ג דאינו יכול להוציא חבירו בשהחיינו דווקא כאשר לא נתחייב, והביא על זה שם ג' טעמים, הטעם הראשון דאיך יברך ואינו שמח, טעם נוסף שא"א לברך כי אין בזה ערבות, וטעם שלישי שהני ברכות הינם רשות, ומכל הנ"ל יוצא שאם נתחייב יכול להוציא (וראה בזה במנחת שלמה ח"ב סי' ס). ואולי אפשר לחלק בין ברכת שהחיינו על בגד חדש שתלוי בשמחה, ודבר זה אפילו כששניהם חייבים, שמחתם אינה שווה, וכמ"ש לעיל דתליא בחשיבות הבגד לכאו"א, לבין ברכת שהחיינו על ראיית ואכילת פרי חדש דהוה חובה עכאו"א וחיובם שוה, ומשו"כ יכול להוציא חבירו ודו"ק. אמנם מרבינו מרן שליט"א שמעתי שגם בברכה על קנית בגד חדש אם המברך והשומע שניהם קנו בגד ונתחייבו בשהחיינו יכול להוציא חברו.
ג. בענין ברכת שהחיינו על זנים שונים של פירות. הנה להלכה פסקו המחבר והרמ"א (סי' רכה ס"ד) שאף בשני סוגים של אותו פרי כגון שני מיני דובדבנים או שני מיני תפוחים ואגסים וכדו', ובמ"ב (סקי"ד) הוסיף דאפי' תאנים שחורות ולבנות, מברכים שהחיינו, אמנם הביא שם מהגר"א שמפקפק בכל זה. ושמעתי ממרן שליט"א שבזמנינו אין מרגישים דבר חידוש ושמחה מיוחדת על זנים אחרים, ולכן יש מקום לדון ולומר שלא יברכו שהחיינו.
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א :
החזו"א אמר שאם יש טעם אחר מברכין.
ד. גם מה ששאלת אודות ברכת שהחיינו על פירות מעצים מורכבים. בבאה"ט (שם סק"ז) הביא שאין מברכין על פירות כאלו ומקורו מהלכות קטנות (סי' ס) דלא יברך על דבר שעשו אותו נגד רצון הבורא. ויתכן כי היה אפשר לחלק, דברכת שהחיינו על ראיית הפרי – דבזה מיירי ההלק"ט, שם כל הנאתו בראי' ולכן לא יברך על דבר שנעשה באיסור, אולם כשמברך שהחיינו על אכילת הפירות יכול לברך, שהרי פירות מורכבים מותרים באכילה, ואם כן כשם שמברך בורא פרי העץ יכול לברך גם שהחיינו על שזיכה אותו הבורא באכילתם.
אולם ממרן רבינו שליט"א שמעתי שראוי שלא יברך – ולא יכניס עצמו בספק ברכות. אולם בעץ המורכב מין במינו שאין בו איסור יברך על פירותיו שהחיינו.
