או"ח ב' סימן ל"ז
נשיאת כפים במנחה בתשעה באב ובשאר תעניות
אודות שאלתך, אם בת"ב מכיון שאין נושאים כפים בשחרית, ישאו כפים במנחה – אף אם מתפללים מנחה גדולה, הנני להשיב בקצרה.
א. מבואר בשו"ע (ריש סי' קכט) דאין נשיאת כפים אלא בשחרית מוסף ונעילה אבל לא במנחה משום דשכיחא שכרות – שמא יהא הכהן שכור, אולם בתענית שאין שכיחא שכרות עולים לדוכן במנחה, וכמבואר בגמ' תענית (דף כו ע"ב) ומסיק שם בגמ' דלא גזרינן אטו מנחה דשאר ימים "כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי, כתפילת נעילה דמיא". ועפי"ז נהגו עלמא דכאשר מתפללים מנחה גדולה אין עולים לדוכן – שאינה דומה לתפילת נעילה.
והנה הגם שאין עולים במנחה גדולה לדוכן, אומרים או"א, ונקוט האי כללא שביארו הפוסקים (ס"ס קכז) שאומרים או"א במועד הראוי מעיקר הדין לאמירת ברכת כהנים (ר"ע קכט מ"ב סק"ח), הרי מוכח דזמן מנחה גדולה דתענית חשיב זמן ברכת כהנים, אלא שנהגו שלא לעלות.
אמנם החזו"א (או"ח סי' כ) כתב דמאחר דבזמן חז"ל נקבע שנושאים כפים במנחה של תענית אין לשנות המנהג אף כשמתפללים מנחה בעוד היום גדול. ואכן הנוהגים עפ"י מרן החזו"א עולים לדוכן גם במנחה גדולה (דינים והנהגות או"ח פי"ח ושונה הלכות קכט א, וראה קהילות יעקב ברכות סי' כט וארחות רבינו ח"א).
וראיתי ממחברי זמנינו שציינו כי כדעת החזו"א כתב גם בבן איש חי (שנה א' פרשת תצוה אות כג ראה כף החיים קכט סק"ז) שהרי פסק שהמקדימים להתפלל מנחה ונושאים כפים יש להם על מה שיסמוכו – ונדמה שדבריהם אינם מדוייקים, כי המעיין בדבריו (שם, ובאורך בשו"ת רב פעלים ח"ד סי' ה) יראה שחלוקים הדברים ואדרבה לדעת הבן איש חי אין לעלות לדוכן בשעת מנחה גדולה. ותורף הדברים, שכתב כי ראוי לקבוע מנחה בתענית סמוך לשקיעה כזמן תפילת נעילה (לערך ארבעים דקות קודם שקיעה) אלא שבהמשך הביא מנהג עירו בגדד שמתחילים להתפלל קודם לזמן זה "שנהגו פה עירנו להתפלל מנחה ביום ת"צ מן פלג המנחה ולמעלה ולעשות בו נשיאת כפים, אין לערער עליהם ולמחות בידם כי יש להם טעם רב לסמוך עליו לפי המנהג של עירנו שהם מתפללים כל יום מנחה וערבית יחד מן פלג המנחה עד הערב וכו'. ועוד נראה שיש סניף להקל בזה משום דוחקא דצבורא". הרי דהרב פעלים כתב דאין למחות כנגד נשיאת כפים בתפילת מנחה בזמן מנחה קטנה (ואפי' שאין זה בשעת נעילה), וגם בזה עיקר טעמו מחמת שזמן הפלג לפי מנהגם הוא כבר שעת ערבית, ובכהאי גוונא מכיון שאין בזה זמן מיוחד למנחה לא גזרינן משום אחלופי, אבל בזמן מנחה גדולה לא מצינו דהתיר לשאת כפים.
ובזה גופא שמעתי ממרן שליט"א שאפשר לעלות לדוכן מזמן מנחה קטנה אף שהוא לפני זמן נעילה, אע"פ שאצלנו אין מתפללים ערבית ממועד פלג המנחה.
ב. ומעתה ביקשת לשאול אם בת"ב שאין נושאים כפים בשחרית, אפשר להקל טפי לישא כפים במנחה גדולה שהרי מבלי זה נמצא שביטלו נשיאת כפים כל היום כולו.
ויש בנותן ענין לציין כי בספר "החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל" (המיוחס לתקופת הגאונים ומובא גם בים של שלמה סוף ב"ק) מובא שבאר"י בתעניות "אין פורשים אלא בשחרית" למעט יוה"כ, ולמנהג זה נשאו כפים באר"י בת"ב בשחרית, אבל ודאי שאנן לא נהגינן הכי ואף באר"י אין נושאים כפים בתפילת שחרית בת"ב.
והנה חד מחכמי ביהמ"ד ה"ה הרה"ג ר"מ טבאל שליט"א ביקש להוכיח ממה שמציינים בענין זה בספר "חידושי דינים ירושלים הקדמונים" שת"ב שאני, אמרתי אסורה ואראה. והנה שם כתב (חידושי דינים אות כא) "מת חכם אחד בט' באב והוצרכו לקברו באותו היום ואמרו מנחה בעוד היום גדול כמו בשאר ימים ועשו נשיאות כפים כאילו הי' שעת נעילה", ומכאן לכאורה ראי' שעלו לדוכן אף בזמן מנחה גדולה. ולענ"ד אין להוכיח מכאן, דאפשר שמדובר בכהאי גוונא שהתפללו אחרי זמן פלג המנחה. ועוד אפ"ל שמכיון שבדרך כלל התפללו מנחה בתענית סמוך לשקיעה ורק פעם אחת התפללו בעוד היום גדול מחמת ההלויה, הרי בכהאי גוונא לא ביטלו ברכת כהנים אף שהקדימו תפילת מנחה, משום דבאופן כללי היו מקפידים להתפלל מנחה בתענית כבנעילה ולכן לא היו טועים להתיר נש"כ במנחה מוקדמת. ועוד אפ"ל שבעל החידושי דינים פליג אעיקרא דדינא וכמו שס"ל להחזו"א שבתענית נושאים כפים אפילו במנחה גדולה. ואם כן לדידן דבשאר תעניות לא נהגינן כן – הוא הדין בת"ב. ולדינא, מנהגינו הוא דאין כהנים נושאין כפים במנחה גדולה הן בשאר תעניות והן בתשעה באב, וכן שמעתי ממרן עט"ר שליט"א. אולם מזמן מנחה קטנה יכולים הכהנים לשאת כפים וכנז"ל.