או"ח ב' סימן כ"ז
שינוי נוסח תפילה לאשה שנישאת
מה ששאלת על אשה שמבית אביה רגילה להתפלל בנוסח אשכנז ונישאה לבעל שמתפלל בנוסח ספרד (חסידים) אם חייבת לשנות נוסח התפילה ככל הנהגותיה דגרירא בתר בעלה כדין ההולך ממקום למקום כשאין דעתו לחזור, שנוהג כמנהגי מקום שהלך לשם, וכפי שנהג רב זירא דאכיל מוגרמת בא"י (חולין יח ע"ב), וכמבואר בסוגי' דפסחים (דף נא) דאף לקולא הוא כן וכמ"ש המ"ב (סי' תסח סקי"ט) "אבל בדעתו להשתקע כאן לעולם אין צריך להחמיר כמנהג מקומו שיצא ויכול להתנהג כקולי המקום שיושב ביניהם עכשיו", ואשה שנישאת נחשבת כעקרה למקום בעלה (ראה מ"ש באגרו"מ או"ח סי' קנח, ובאה"ע סי' נט). אמנם בענין נוסח התפילה סבור מרן שליט"א דשאני משאר מנהגים, דמכיון שנוסח ספרד (חסידים) מקורו משינוי שעשו קהילות החסידים ממנהגי אבותם שהרי אבותם התפללו בנוסח אשכנז, לפיכך אינה מחוייבת לשנות לנוסח בעלה ויכולה להמשיך להתפלל בנוסח אשכנז.