או"ח א' סימן קי"ג
הספד ת"ח בחוה"מ
אודות שאלתו, על הספד רב שהי' גם תופס ישיבה בחוה"מ בקהילתו.
לכאורה אם הי' תופס ישיבה והרביץ תורה לתלמידים רבים, יש מקום להקל דהלא הלכה פסוקה היא (יור"ד סי' תא), דלתלמיד חכם בפניו מענות ומטפחות – אולם הביה"ל (סי' תקמז סעיף ג) הכריע לאסור להספיד על ת"ח כדעת המ"א דאין בזמננו דין ת"ח שיודע הלכה בכל מקום. אולם כשנפטר הגאון מוהרש"ז ברוידא זצ"ל – (בחוה"מ פסח התש"ס) התיר רבינו, מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל, להספידו בפניו וכמדומני שטעמו דהואיל והרביץ תורה לאלפים, הרי חשיב הרב לתלמידיו כמי שיודע הלכות בכל מקום, וכעין זה כתב בשו"ת תשובה מאהבה (חלק סי' רז), – [אלא שמשמעות לשונו דוקא אם רבים מהתלמידים "יושבים כסאות למשפט" – שאז נחשב כשואלים אותו הלכה בכל מקום]. אמנם יש להזהר לבל לפרוץ גבול ראשונים, ולא להתיר אלא במקרים מיוחדים ובכה"ג, ובזכרוני כי באותו השבוע נפטרה אשת חבר של הגאון מוהרש"ז ברוידא זצ"ל ולא התיר רבינו – להספידה בפניה.
ועל כן אם ניתן לומר שהרב במקומכם – הירבה גבולו בתלמידים אפשר להקל, ואולי כדאי לנהוג במקרה זה, לקצר בהספד מהמקובל במקרים כאלו, שיש סבורים שבכה"ג קויים הדין שלא להספידו – שהכוונה שלא להספידו כראוי.