או"ח א' סימן ק"ח
מילה ביו"ט שני
אודות שאלתו – בדבר בן חו"ל שנמצא בא"י ונולד לו בן, שלא נימול בזמנו, ואפשר למולו שלא בזמנו ביו"ט שני – אם יכול למנות בן א"י למולו, והשאלה היא דכל מילתא שאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח.
מרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל לא השיב לעשות כן בשופי רק השיב שאפשר לדון להקל בזה.
מקור הדברים הוא בשד"ח אסיפת דינים (מערכת יו"ט סוף סימן א') הביא בשם ויען אברהם – דבמידי דרבנן מצי משוי שליח אע"ג דאיהו לא מצי עביד, ועוד הוסיף כי בדברים שאם עשה עשוי כגון – אם האבא ימול בעצמו ביו"ט שני הרי הבן יחשב נימול בכה"ג מצי מיעבד שליח – ולכאורה כתב כאן להקל. אומנם מה דפשיט ליה הכא הרי במקום אחר (כללים, מערכת כלל פ"ח) הסתפק בזה, יעויין שם באריכות בירורו בהא דלא משוי איניש שליח אלא במילתא דמצי עביד ושם (בכלל פט ד"ה וסברת) הביא דבספר ויען אברהם (חלק יו"ד דף כט ע"ג אות כא) הביא מספר שפתי רננות שיתכן ואף דבדרבנן אמרינן דלא מצי משוי שליח בדבר שאיהו גופא לא מצי עביד הרי דהשד"ח העתיק מספר ויען אברהם דמספקא לההא מילתא, (אמנם המעיין בויען אברהם יראה דמסקנתו להקל).
