או"ח א' סימן צ"ג
מרור שגדל בעציץ שאינו נקוב
בשנים האחרונות, התרבו גידולי ירקות ובכללם חסה הגדלים בחממות, רובם בקרקע אך חלקם בעציצים שאינם נקובים. החסה משמשת לחלק גדול מהציבור בין היתר – כמרור לפסח, השאלה היא האם אפשר לצאת ידי חובת מרור בחסה שגדלה בעציצים שאינם נקובים.
א. בתחילת דברינו נציין כי בחיי אדם (בכלל קנב ס"ג), הסתפק אם יוצאים ידי חובה בד' מינים שגדלו בעציץ שאינו נקוב. ובנשמת אדם שם האריך להוכיח כי גם מה שגדל בעציץ שאינו נקוב נקרא פרי וה"ה לגבי כפות תמרים למצוה, אך הוקשה לו ממה שהדגיש הרמב"ם (ריש פ"ב מהל' תרומות), כל אוכל אדם שגידוליו מן הארץ חייב בתרומה שנאמר ראשית דגנך תירושך וכו', מה דגן תירוש ויצהר מיוחד שהוא גידולי קרקע וכו'. ואם כן הכי נמי נימא שהתורה ציוותה כפות תמרים כוונתה כפות תמרים שהם גידולי קרקע דוקא. ואילו ד' מינים שגדלו בעציץ שאינו נקוב א"א לצאת בהם ידי חובה, וצ"ע למעשה. עכת"ד הנשמת אדם.
ב. והנה לגבי לצאת יד"ח מצה בגידול עציץ שא"נ, גמ' ערוכה (בפסחים דף לה ע"ב) דיוצאין יד"ח, דהכי איתא התם במשנה אין יוצאין במצה של טבל, ובגמ' פריך – פשיטא, ותירצה הגמ' בטבל הטבול מדרבנן וכגון שגדל בעציץ שאינו נקוב, ומפני שהוא טבל לא יוצא יד"ח במצה זו. מבואר בגמ' להדיא שבגידולי עציץ שאינו נקוב יוצא אדם יד"ח אכילת מצה אם הופרשו מהם תרו"מ כדין. ושמעתי מפי מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל – כי מכאן מוכח דאפשר לצאת יד"ח מרור בגידול עציץ שאינו נקוב, וכבר קדמו מרן החזו"א זצוק"ל (כלאים סי' יג ס"ק טז ד"ה ר"י) להוכיח שיוצאים יד"ח מצה בכה"ג [וממורנו הגר"ח קניבסקי שליט"א שמעתי שאכן ניתן לחלק בין מצה דתליא בחימוץ לבין מרור ואכ"מ].
