או"ח א' סימן מ"ו
בענין הנחה ע"ג קדירה
נודע בשערים, דברי המ"ב בביה"ל (רנג ס"ג) אשר הקשה מפני מה במשכים בבוקר ורואה שהקדיחה תבשילו מתיר המחבר להניח ע"ג קדירה ריקנית – רק בתנאי שאינו מניחה ע"ג קרקע וכל תנאי חזרה, ואילו לקמן (ס"ה) התיר להניח לכתחילה על גבי קדירת חמין תבשיל שהתבשל מע"ש כל צורכו וקבע מסמרות עפ"י תירוצו של הפרמ"ג שחילק בין הנחה על גבי קדירת חמין או קדירת תבשיל שאז לא נחשב כלל כמעמיד על גבי כירה והילכך מותר אף לכתחילה בשבת, לעומת קדירה ריקנית שעומדת רק לסתום את חום הכירה שלא יהיה כל כך חום שבזה הכירה אמנם גו"ק – אבל אסור להניח עליה לכתחילה בשבת. ועפי"ז מבואר, כי להניח דבר מבושל על גבי קדירה שיש בה אוכל (ולא ע"ג קדירה ריקנית) זה אינו דרך בישול כלל ומותר בשבת ואין בזה שהיה לכתחילה.
אולם לדעת מרן עט"ר (שליט"א) זצוק"ל גם אם הכירה היא גו"ק ועליה קדירה ריקנית אין להניח על זה אוכל, כי זה נחשב שהניח ע"ג כירה מכוסה כי מה לי כיסוי אחד מה לי שני כיסוים אם שניהם הינם רק לסתום חום הכירה וכו'. ואסור ליתן עליה תבשיל לכתחילה (ראה ביה"ל).
והנה רבים מבקשים בש"ק לחמם דברים שאין בהם בישול ובלא לעבור על איסור שהיה לכתחילה, ועיקר הקושי הוא במקומות שיש סועדים רבים שלגביהם הפתרון הביתי להניח על גבי המיחם בשבת אינו מספיק כי קוטר המיחם אינו גדול מה עוד שהמיחמים בנויים לגובה – והנחה של אוכל על מכסה המיחם איננה מחממת את האוכל. ומשום כך יש שהציעו להשתמש במיתקן המכסה כל שטח הכירה או הפלטה והוא מוגבה ורגליו עומדות מחוץ לכירה ומוגבה קמעא מן הכירה. אולם לכאורה יש לדון גם על מיתקן זה הנקרא "שבתא" דאע"פ שהוא משטח המוגבה מן הכירה יש מקום לומר שאינו כמניח על גבי קדירה שיש בה תבשיל אלא דמיא למניח ע"ג כיסוי שיש בזה איסור להשהות לכתחילה, כי גם מיתקן זה הינו כיסוי נוסף על התנור ואינו שונה מקדירה ריקנית, וכך שמעתי ממרן עט"ר (שליט"א) זצוק"ל. ועל כן בואו ונכיר טובה, לכמה בחורים בישיבת בית ישראל, אשר הביא לפני הרה"ג ר"י בוקלר שליט"א פרי יגיעם, והוא מיחם שטוח אשר מידותיו כמעט 50/50 ס"מ וגובהו כ 10 ס"מ (כלומר הינו שטוח הרבה יותר ממיחם המים הרגיל), ויש בו כמות גדולה של מים, ובצד המיחם ברז הוצאת המים, ובהנחה ע"ג כירה (מע"ש) יש לנו קדירה שהיא משטח גדול שיוכלים לכתחילה להניח עליו בש"ק דבר שאין בו בישול אחר בישול כמבואר בשו"ע (רנ"ג סיעף ה'). [רק זאת אעיר, כי כדאי שהברז יהיה בשוליים, שאל"כ אי אפשר להוציא כמות גדולה של המים]
ולבקשת הרה"ג הנ"ל – הראתי הכלי קדם מרן עט"ר (שליט"א) זצוק"ל והשיבני שאכן אם ישתמשו בכלי זה לבישול והכנת המים לש"ק – הרי זו קדירה שיש בה תבשיל המונחת על גבי הכירה ומותר להניח עליה בשבת אבל אם אין כאן כוונה לשימוש בתור במיחם [כמו ששמעתי שיש מקומות בחו"ל שעשו מתקן שמדותיו בגובה שני ס"מ שאין כמעט אפשרות להוציא מים מן המיחם] מוכח הדבר שהמיחם הינו הערמה ואז לדעת מרן (שליט"א) זצוק"ל אין זו קדירה שיש בה תבשיל המונח ע"ג כירה אלא כיסוי נוסף וכמשנ"ת. ולכן המכשיר הנ"ל שהוא מיחם מים לכל דבר שרי לכתחילה להיחשב כקדירת תבשיל המונחת ע"ג כירה ומותר להניח עליו בש"ק דבר שאין בו בישול. וזכות חיזוק שמירת שבת תעמוד לעוסקים בדבר.