או"ח א' סימן כ"ט
האם מי שהתפלל ובקש גשמים לפני ז' מר חשון צריך לחזור?
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.
מי שהתפלל ובקש גשמים בארץ ישראל לפני ז' מר חשון אינו צריך לחזור על תפילתו, וכן מורה ובא מרן עט"ר הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל ומרן הגרש"ז זצלל"ה. אודות שאלתו – בדבר מי שהתפלל אחרי שמיני עצרת לפני ז' מר חשון, וביקש על הגשמים, אם צריך לחזור הואיל וביקש גשמים לפני המועד בו מבקשים גשמים באר"י.א. במשנה תענית (דף י ע"א) תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, ובגמ' (שם) א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל. וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה הט"ז) והשו"ע (או"ח סי' קיז). אלא שהר"ן הקשה וז"ל ואיכא למידק הכא היכי פסק ר' אלעזר הלכה כר"ג דהא ר"ג לא אמר הכי אלא מפני תקנתן של עולי רגלים והאידנא בתר חורבן ליכא למיחש לתקנתייהו וכו'. ולדבריהם צריך לומר דכי איפסקא הלכתא כר"ג היינו אפילו לאחר החורבן לפי שהיו מתאספים ברגל בכל סביבות ירושלים כמו שעושים גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ל. וענין זה שהיו עולים לרגל אחרי החורבן מוזכר בהרבה מספרי הראשונים. אמנם היו מן הראשונים שסברו כי בזמן הזה מכיון שאין עולי רגלים, מתחילים לשאול במוצאי יו"ט אחרון. אך להלכה פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכ"ה בשו"ע דשואלין גשמים באר"י בז' במרחשון. מכיון שנפסקה הלכה דשאלינן מז' מרחשון לכאורה המקדים לשאול גשמים אחרי החג לפני ז' מרחשון הרי הוא נכלל בדינא דגמרא (תענית ג ע"ב) דשואל מטר שלא בזמנו דמחזירין אותו. אולם, מאידך גיסא הרי בארץ ישראל הי' צריך לשאול ממוצאי החג ולא להמתין עד ז' חשון ורק מחמת סיבה צדדית איחרו לשאול ובפרט בזה"ז. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הטעם הוא דמחמת שהזמן הוא זמן של שאילת גשמים אלא שבגלל תקנה צדדית אין כלל ישראל שואל גשמים קודם ז' מרחשון ואין זה עוקר את המציאות שהתקופה היא תקופת גשמים. לדעת מרן הגרש"ז זצלל"ה, הסיבה היא שבזמנים הללו דלא כבימים הראשונים, כאשר נוסעים ממקום למקום בכלים המיועדים להגן גם מגשמים אין גשמים מפריעים כל כך לעולי רגלים. ובזה תבנא לדינא, כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרשז"א זצלל"ה השואל גשמים באר"י לפני ז' חשון, אינו צריך לחזור.